המהפכה באיראן בשנים 1979-1977 נחשבת לאחד מהאירועים החשובים ביותר שהתחוללו באיראן. זאת לא רק בשל החלפת שלטונו של השאה, אלא גם בשל כך שהמהפכה צליחה לגייס תמיכה נרחבת מהעם האיראני וכן, בשל אופייה הדתי ועלייתו של המשטר האסלאמי בעקבותיה (מנשרי, 2010).
על אף שהזרם המרכזי שהוביל את המהפכה היה הזרם האסלאמי, זרמים נוספים בחברה האיראנית, גם כאלו לא בעלי אידיאולוגיה דתית, תמכו במהפכה ובעיקר, תמכו במסר של הדחת משטרו של השאה (רחימיאן, 2002). אחד מאותם זרמים שחבר לזרם האסלאמי והיה בולט במאבקו במהפכה, היה הזרם שפעל למען זכויות נשים. בתקופתו של השאה, נשים נדרשו לציית לחוקים פטריאכלים מגבילים, המחייבים אותן להיות כפופות לגבר. לפיכך, הנשים בזמן המהפכה האמינו כח'מייני והאידיאולוגיה האסלאמית תשחרר אותן מאותם חוקים ותעניק להם יותר חופש ועצמאות (Terman, 2010). עם זאת ועל אף שבתחילה האידיאולוגיה האסלאמית לא התייחסה להיבטים מגדריים (Mohammadi, 2007), זמן קצר לאחר עליית המשטר האסלאמי החלו תהליכים שמטרתם "לאסלם" את החברה, ובין תהליכים אלו נמנו חוקים וצעדים המגבילים את חופש התנועה של הנשים, אפילו עוד יותר מתקופתו של השאה (Nakanishi, 2020).
סקירת הספרות בעבודה זו מבקשת להתמקד באופן בו השתנו מעמד וזכויות האישה באיראן לאחר המהפכה האסלאמית.
מבוא
פרק א': המהפכה האסלאמית והשינויים בעקבותיה
שינוי בשיטת המשטר
שינוי ביחס למדינות המערב
שינוי בערכים חברתיים ובדמותה של האישה האיראנית החדשה
פרק ב': המהפכה האסלאמית וזכויות נשים באיראן
זכויות חוקתיות
זכות להשכלה ועבודה
זכויות בחיי המשפחה
סיכום
ביבליוגרפיה
