פרק זה ידון במפלגת הבעת' בסוריה, מפלגה שתפסה את השלטון במדינה בשנת 1963, ומחזיקה בו, במידה מסוימת, עד היום. במהלך הפרק תתקיים סקירה אודות הקמתה, מנהיגיה, דרכי פעולתה והאידיאולוגיה של המפלגה תוך ציון עיקרי תורתה כפי שנהגו בתחילת דרכה וכפי שבאו לידי ביטוי לאחר מכן. בנוסף, הפרק יערוך סקירה של עלייתו של חאפד' אל-אסד לשלטון סוריה ובמדיניות הפנים והחוץ בה נקט על מנת לבסס את אחיזתו במדינה. כמו כן, הפרק יעמוד על יחסי המיעוטים הדתיים בסוריה תחת שלטונה של המפלגה ועל יחסו של השלטון כלפיהם, בייחוד תחת שלטונו של אסד כמנהיגה של המדינה. על מנת למקד את הדיון, ניתן להגדיר כי השנים הרלוונטיות לסקירה הן שנות ה-40', שנים בהן החלה להתהוות מפלגת הבעת' , עד סוף שנות ה-70', תקופה בה אסד ביסס עצמו כמנהיגה של סוריה והחל לנקוט במדיניות תקיפה יותר על מנת לממש את שאיפותיו.
מפלגת הבעת' נוסדה בדמשק ב-1940 על ידי מישל אפלאק, נוצרי אורתודוקסי , צלאח על-דין על ביטאר, מוסלמי סוני וזאכי ארסוזי, עלאווי מחבל אלכסנדרטה. שלושת האישים היו שייכים למעמד הבינוני בסוריה ושלושתם עבדו כמורים בדמשק[1]. ארסוזי פוטר מעבודת ההוראה ב-1934 עקב התנגדות אגרסיבית מידי לשלטונות המנדט ונשאר פעיל פוליטית תחת חזית הפעולה הלאומית הסורית, שמהותה התנגדות למנדט הצרפתי.
