ג'ון לוק הוא אולי הפילוסוף החשוב ביותר בתולדות האמפיריציזם, אך היו אלו הוגים מאוחרים יותר אשר ביררו את מלוא ההשלכות המפתיעות המקופלות בפילוסופיה אמפריציסטית. הבישוף ג'ורג' בארקלי, למשל, קיבל רבות מהנחות המוצא של לוק ואולם הוא מצא בהן דברים משלו, ואף הסיק בסופו של דבר מסקנות מנוגדות בתכלית לתפיסת העולם של מורו. להלן אציג בתמצית את האופן שבו ג'ון לוק מבין את העולם, את ההכרה האנושית ואת האופן שבו הם באים במגע. לאחר מכן אפנה לג'ורג' בארקלי ואנסה להראות כיצד ומדוע בארקלי, למרות שאף הוא אמפריציסט, מציע תפיסת עולם חדשה ונועזת, וכנגד הריאליזם של לוק מעמיד את האידיאליזם.
כיצד נראה העולם כשלעצמו?
על פי ג'ון לוק, כל הפריטים המאכלסים את התודעה האנושית – מחשבות, תחושות, ובקיצור "אידיאות" – מורכבים בסופו של דבר מאטומים של ניסיון: האידיאות הפשוטות (An Essay Concerning Human Understanding, ספר 2, פרק 2). העולם האובייקטיבי משתקף בנפשנו באמצעות האידיאות הפשוטות שהוא מעורר בנו. למשל, השולחן שבא במגע עם חושיי מעורר בי אידיאות של צורה מלבנית, מצב צבירה מוצק, צבע צהוב; אידיאות אלו המתקבלות מן החושים מתלכדות בנפשי לכדי אידאה של "שולחן" המקבילה לשולחן האובייקטיבי שבחדר. תפיסה זו מכונה ריאליזם יצוגי. זוהי עמדה פילוסופית הגורסת שישנו עולם אובייקטיבי חומרי מחד גיסא, ומאידך גיסא ישנו העולם ההכרתי שבנפש; עולם האידיאות שבנפש מדמה, או מייצג, את העולם החומרי שבחוץ. עם זאת, כפי שנראה עתה, הייצוג איננו לגמרי "שקוף", כלומר, אין אנו חווים את העולם בדיוק כפי שהוא כשלעצמו.
