בפרימוורה של בוטיצ'לי (תמונה 1) מוצגת סצנה אידילית אשר במרכזה שלוש דמויות גבריות ושש דמויות נשיות. בהתבוננות בציור מימין לשמאל הדמות הראשונה היא דמותו של זפירוס, רוח המערב. זפירוס במהלך מעופו תופס את קלוריס, הנימפה אותה רדף. קלוריס, מבוהלת, פותחת בהפתעה את פיה וממנו יוצאת מחרוזת פרחים. הדמות השלישית הינה טרנספורמציה של קלוריס עצמה, שהופכת לפלורה, אלת האביב. פלורה מעוטרת בשמלת פרחים מרהיבה, על ראשה זר, בחיקה פרחים וגופה פונה לכיוון הדמות הרביעית, הנמצאת במרכז התמונה והיא ונוס, אלת האהבה. מעל ונוס מתעופף בנה, קופידון, פרי איחודה עם מרקורי, הדמות השמאלית ביותר בתמונה ואל המסחר. בין מרקוריוס לונוס עומדות שלושת הגראציות, בתנוחת ריקוד חיננית. מרקוריוס עומד בתנוחת קונטרפוסטו קלאסית, יד אחת מונחת על מותנו והשנייה מושטת כלפי מעלה לעבר תפוז התלוי מעל ראשו. הסצנה ממוקמת בגן יפהפה, גדוש פרחים ועצי הדר.[1]
הרכב הדמויות בציור הינו הרכב ייחודי שהעלה תהיות ופרשנויות רבות בקרב חוקרי תולדות האמנות. חוקרים רבים ניסו לפרש ולמצוא הצדקה ספרותית להימצאותן של דמויות אלה בסצנה הפסטורלית של בוטיצ'לי. ואכן, לא קיים סיפור אחד מהמיתולוגיה הקלאסית שמאחד את שלל הדמויות, אלא, הדמויות לקוחות ממקורות קלאסיים שונים. כך למשל, סיפורם של קלוריס, זפירוס ופלורה נשאב מהפסטי (Fasti) של אובידיוס- יצירה המתארת את מקורם המיתולוגי של החגים הרומאים. לעומת זאת, המקור לתיאורם שלשלושת הגראציות כפי שבוטיצ'לי ייצג אותם הוא על החסדים ( (De beneficiis של סנקה.
הקדמה
פרק א': רקע תרבותי-היסטורי של הציור
פרק ב': הדמויות הנשיות בפרימוורה והאידיאל שהן מייצגות
קלוריס ופלורה
ונוס
שלושת הגראציות
סיכום
ביבליוגרפיה
תמונות
