עבודה זו עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים כפי שמשתקפים בציורים בתקופות שונות בהיסטוריה, החל מתקופת מצריים הקדומה וכלה בתקופה האימפרסיוניסטית. הנושאים שנבחנו בעבודה עסקו בהתייחסות השונה לדמות האדם בציורים בתקופת מצרים הקדומה לעומת ההתייחסות לדמותו של האדם בציורים בתקופת הרנסנס; התייחסות הציירים למושג ה'אור' באמנות הבארוק אל מול התקופה האימפרסיוניסטית ותפיסת משמעות החלל הציורי בתקופות השונות, תוך שימת דגש למשמעות העומק, הנפח, חלוקת השטח, הפרספקטיבה, סידור הדמויות והפרופורציות שלהן ביחס לחלל בציור.
העבודה כוללת ניתוח ציורים והשוואה.
