השפעת התקשורת על התפישות והערכים
חוקרים שונים עמדו על האופן בו התקשורת, נשלטת על ידי ההגמוניה ועל ידי כך משפיעה ומעבירה לנמעניה ערכים ותפישות עולם התואמים את צרכיה של הגמוניה זו. כך, גיטלין (1996) טוען כי הטלוויזיה באמצעות המאפיינים שלה והתכנים שלה מעבירה לקהל ערכים הגמוניים ואידיאולוגיה באופן שמשמר את המצב הקיים. גם אם לעיתים נראה שיש בתכנים חתרנות מסוימת, בפועל זה רק לכאורה. גם החתרנות הזו בעצם מחזקת את הסדר החברתי וההגמוניה בסופו של דבר. גיטלין דוגל בתפישה הנקראת "אידיאולוגיה דולפת" לפיה ההגמוניה היא לא מערכת סגורה אלא מערכת תרבותית גמישה, שמשיקולים של שליטה חברתית ורווח כלכלי היא רגישה לשינויים ותהליכים חברתיים. על כן היא יכולה להתאים את עצמה לאותם שינויים ותהליכים, לספוג אותם לתוכה ואפילו להשתנות בצורה מסוימת בשביל להישאר הגמונית. תהליך זה נעשה על ידי תהליכים של ביות ומסגור, הצגת בעיות חברתיות וקונפליקטים באופן שמפחית את היסודות הבעייתיים שבהם. התהליך הזה נועד לשרת את אינטרס הרווח של בעלי התקשורת מכיוון שבאמצעותו הם "זורקים פיתיונות" כדי להבין מה ימשוך קהל. כך, לדעתו של גיטלין לא באמת ניתן לחתור תחת ההגמוניה, וגם כאשר נראה כי מתקיים מצב שכזה, זוהי רק דרכה של ההגמוניה "לביית" ול"מסגר" תהליכים בכדי לשמור על הסטטוס קוו ועל שליטתה.
לעומת טענות אלה של גיטליו, ממחיש ג'אמל (( Jamal, 2009 כיצד סביבת התקשורת מרובת הערוצים מאפשרת לציבור הערבי-ישראלי לבטא את עצמו ואת דעותיו ולא להיות כפוף דווקא למסריה של ההגמוניה השלטת.
