1. בחרו כתבה חדשותית מהעתונות המודפסת או המקוונת בישראל (בשפה העברית או האנגלית). נתחו את הכתבה לאור השיעורים וחומרי הקריאה לגבי הגורמים המשפיעים על תהליכי ההפקה. ככל הניתן לדעת מהטקסט, אלו גורמים השפיעו על בחירת הכתבה, על דרך הפקתה וכתיבתה? התייחסו גם לרוטינות ההפקה.
בכתבה "שוב מערב פרוע בנגב: רעולי פנים תקפו נהג אוטובוס"[1], העיתון "ישראל היום" מדווח על נהג אוטובוס שבסוף יום העבודה הותקף על ידי כנופיה של רעולי פנים בתל שבע. הללו ידו אבנים, ניפצו שמשות ואף דלקו אחר האוטובוס מרחק מה בעוד הנהג מנסה לחלץ את עצמו לכיוון באר שבע. המשטרה חושדת שהתוקפים הם בדואים מן האזור.
איזה מן תהליך עומד מאחורי כתבה זו ואייטמים תקשורתיים דומים? תשובה תמימה תהיה שמדובר בדיווח ותו לא, כאילו אמצעי התקשורת הוא צינור גרידא. אבל תשובה זו מוטלת בספק לאור המספר הרב של אירועים המתרחשים כל הזמן. נוכח הכאוס של המציאות הגולמית, אמצעי התקשורת מוכרח לשחק תפקיד אקטיבי בתהליך, ולו תפקיד של בורר.
4. תארו בקצרה את מחקרם של מקומבס ושאו (הקריאה לשיעור מס' 9 בסילבוס). אלו ביקורות ניתן להעלות על מחקרם בנושא סדר היום (ניתן ורצוי להעלות גם ביקורות שנדונו בהרצאה המוקלטת).
בעבר הייתה רווחת גישת ההשפעות החזקות, לפי התקשורת משחקת תפקיד רב עוצמה בחברה מבחינת השפעה על תודעת ההמונים. לאור ממצאים מסוימים גישה זו איבדה לזמן מה קרדיט, אך בעשורים האחרונים שוב מייחסים לתקשורת השפעות מרחיקות לכת, גם אם לא באופן הפשטני של גישת ההשפעות החזקות של ראשית המאה הקודמת. מקומבס ושו, למשל, ביקשו להראות שאפילו אם התקשורת לא מחדירה דעות לתודעת הפרט כמו מזרק תת-עורי, בכל זאת יש לה כוח רב ביחס לתודעה הציבורית, ובעיקר בקביעת סדר היום החברתי.
