אירועי "האביב הערבי", שהפילו מספר שליטים ערביים ברחבי המזרח התיכון מכיסאותיהם, האיצו את השיח והדיון אודות תפקידן של צורות מדיה חדשות בהצתת מהפכות חברתיות (הכט, 2011). הדבר נכון במיוחד לגבי הרשתות החברתיות באינטרנט ככלל, ורשת "פייסבוק" בפרט. יש הרואים ברשתות החברתיות את הכוח המניע המרכזי מאחורי ההתקוממויות כנגד השלטונות במזרח התיכון וצפון אפריקה, שנקראו "האביב הערבי" עוד בעצם התרחשותן. לעומת זאת, אחרים טוענים כי ההתקוממויות היו פורצות גם בלעדי האינטרנט והרשתות החברתיות.
בעולם האינטרנטי, המקוון, מתקיימים יחסי גומלין מורכבים עם העולם הממשי שמחוץ לאינטרנט. התקשורת האינטרנטית מהווה כלי, שעצם קיומו משנה את כללי המשחק החברתיים וייתכן שגם את הפוליטיים- ולא רק כמדיום המתווך בין אנשים שונים.
מקומו של האינטרנט כרשת עולמית, מתקיים כבר כעשרים שנה. אולם, הכוח הגלום בו עשוי להיות דרמטי ובעל השפעה מרובה בתקשורת, בפוליטיקה ובעולם הבין-אישי. רשת האינטרנט הפכה עם השנים למקור מידע, בכל נושא עבור בני אדם בכל רחבי העולם. היא אמצעי זול, אינטראקטיבי ובעל פלטפורמות שונות ומגוונות, עימם נמנית המדיה החברתית, המאפשרת בנייה של סוגים שונים ומגוונים של פרופילים אישיים, דפי אינטרנט וקבוצות דיון.
הרשת החברתית "פייסבוק", לדוגמא, מאפשרת לבני אדם שונים, שלא מכירים האחד את השני באופן אישי בהכרח, לשתף פעולה ביניהם ולהתאגד על מנת ליצור כוח ולחולל שינוי. בשל היכולת של משטרים ריכוזיים במזרח התיכון לשלוט על אמצעים מסוימים במדיה החד כיוונית (כגון הטלוויזיה, הרדיו והעיתון), הרי שהשליטה על המדיה הרב כיוונית הינה לכל הפחות קשה בהרבה לשליטה, וכמו כן היא שטוחה מבחינה היררכית.
מבוא
רקע תיאורטי
פרק יישומי: הפייסבוק במהפכה המצרית
'כולנו חאלד סעיד'
מחאת כיכר תחריר וה- 25 בינואר
השפעתן של הרשתות החברתיות על המהפכה
הפייסבוק והמהפכה: דיון
סיכום
רשימת מקורות
