עונש המוות נחשב לעונש המחמיר ביותר שמדינה יכול להטיל על פושע, ומדינות רבות בעולם, כולל מדינות דמוקרטיות, המשיכו להצדיק את השימוש בעונש המוות ממניעים שונים כמו ענישה חמורה, הרתעה וצדק. אולם החל מהמאה ה- 18 ניתן היה לזהות מגמה עולמית בביטול הדרגתי של עונש המוות כנגד מעשים פליליים חמורים כמו רצח, אך עונש המוות נותר במקרים רבים תקף כלפי פשעים חמורים אחרים כמו פשעים לאומניים ופשעים נגד האנושות. בראשית המאה ה-20 מדינות רבות באירופה כמו הולנד, שוודיה, איטליה, דנמרק ועוד ביטלו את עונש המוות ובמרוצת השנים יבשת אירופה לצד מדינות אחרות ביטלו לחלוטין את עונש המוות בשטחן (Hood, 2001, pp. 332-333).
כיום למעלה משני שליש ממדינות העולם אוסרות על הטלת עונש מוות, ומרבית המדינות שכן מקיימות עונש מוות בשטחן מזוהות כמדינות שאינן דמוקרטיות למעט ארה"ב ויפן שכן ממשיכות לקיים את עונש המוות גם כלפי פשעים פליליים. עם זאת, למרות כי מרבית המדינות בעולם ביטלו את עונש המוות בשטחן, הדיון החברתי סביב נחיצות עונש המוות ממשיך להתקיים גם בתוך מדינות שהפסיקו את עונש המוות ולעיתים ניתן לזהות תמיכה ציבורית יחסית גדולה בהמשך קיומו של עונש המוות. לרוב התמיכה בעונש המוות מתקיימת בחברות ומדינות שמרניות, אך כן ניתן לזהות עמדות ציבוריות התומכות בעונש המוות גם במדינות ליברליות כדוגמת בריטניה (50% תמיכה), צרפת (41%) והולנד (35%) (Unnever, 2010, pp. 474-475).
תקציר
1. מבוא
2. סקירת ספרות
א. עונש המוות בעולם
ב. הצדקות, הטיעונים והנימוקים בעד ונגד עונש מוות
ג. עונש המוות בישראל
ד. סיכום סקירת הספרות
3. המחקר האיכותני
א. השיטה
ב. ממצאים
4. דיון
5. סיכום ומסקנות
6. ביבליוגרפיה
