קבלת האתיופים על יד הישראלים הוותיקים וכן השתלבותם בישראל היו תהליך בלתי מוצלח. חלקו נבע מהקשיים הכלכליים במובן של חוסר היכולת להשתלב בחלק העליון של החברה בגלל פערים מקצועיים וכאלה הקשורים להשכלה. הנושא הזה יצר עוינות משמעותית בין בני הקהילה האתיופית לבין תושבי ישראל הוותיקים.
התוצאה הייתה גלי הפגנות של האתיופים, כאשר לכל גל כזה של הפגנות סיבה מסוימת, כלומר אפשר לומר "טריגר" שהדליק והפעיל את רגשות הזעם והתסכול של בני הקהילה האתיופית. במצבים האלה התפתחו תופעות של אלימות של האתיופים נגד כוחות הביטחון וגם להיפך. ההפגנות האלה תועדו על ידי עלי התקשורת. מדובר בצלמים ושדרנים שהגיעו למקום ההפגנות ודיווחו וצילמו את אשר אירע.
העבודה אני אטען שהדיווחים נחלקו בין כלי התקשורת החשובים. כלי התקשורת הפורמליים, כלומר הטלביזיה, העיתונות, אתרי האינטרנט הגדולים (שרובם שייכים לעיתונים) והיו גם דיווחים עצמאיים ברשתות החברתיות השונות שבהן הדיווחים לעיתים שקריים ומופצות הגזמות וידיעות מפוברקות אבל שיש להן השפעה לא מעטה.
החדשות עברו גם בין האתיופים, אבל במיוחד בקבוצות האתיופים ברשתות החברתיות. ניתן לשאול אם אמנם אותם דיווחים של האתיופים בינם לבין עצמם וברשתות החברתיות וכן באמצעות בלוגרים נחשבות כדיווחים של התקשורת הישראלית. אינני רוצה להיכנס לעומק השאלה הזאת שמצדיקה עבודה בפני עצמה וכמובן שהדבר לא במסגרת הזמן המוקצב לעבודה זו. לפיכל אני מחריג את כל הקשור לבלוגרים ולרשתות החברתיות.
בסופו של דבר אני נשאר עם הטלביזיה, הרדיו, העיתונים ואתרי האינטרנט הגדולים שחלקם שייכים לעיתונים וחלק אחר שלהם שייך לחברות אחרות אך הם משופעים בכותבים מקצועיים וצלמים ודיווחיהם נחשבים מקצועיים ומדויקים.
רקע.
מתודולוגיה.
סקר ספרות..
חשיבות השתקפותם של האתיופים בתקשורת לקליטתם..
מצבם התעסוקתי הכלכלי והחברתי של האתיופים..
הסטראוטיפים של העולים האתיופים והרוסים בישראל.
כלי התקשורת העיקריים המסקרים הפגנות בישראל וההקשר האתיופי
דפוסי הסיקור של הפגנות האתיופים..
סיכום סקר הספרות..
מקורות..
נספחים - הפגנות יוצאי אתיופיה לאורך השנים.
1996 פרשת הדם..
2015 אלימות משטרתית..
2015 – השוטרים מכים את החייל דמאס פיקדה.
2016 – הפגנות בת"א..
2018 משמרת מחאה אברה מנגיסטו.
2018 - הפגנת האתיופים לקידום נושא העלאת שארית הפליטה.
2019 ירי ביהודה ביאדגה.
