תעמולת מלחמה, בדומה לסוגי תעמולה אחרים, נועדה להביא לשינוי התנהגות ושכנוע של קולט התעמולה, כך שהתנהגותו תתאים למפיץ התעמולה (Taylor, 2003). התעמולה המלחמה מאפשרת לזנוח או להפחית שימוש למכביר בנשק וכוח צבאי, והשפעתה הפסיכולוגית של התעמולה מאפשרת להשיג יעדים צבאיים באמצעות העברת מידע בלבד (שלייפר, 2010). למרות כי לאורך שנים התעמולה נועדה להביא לשינוי בהתנהגות האויב ללא שימוש בנשק, התעמולה במקרים רבים הובילה לשנאה, הרס ורצח המוני. כך למשל במלחמת העולם הראשונה והן השנייה התעמולה נחשבה לארסית ומסוכנת שכן היא פגעה במעמדו של האדם ויצרה דמוניזציה במעמד היריב והציגה אותו כישות בלתי אנושית שיש להשמידה (לויתן, 2007; (Timmermann, 2005. בהתאם לכך חלו מגבלות על התעמולה, כאשר האו"ם קבע בשנות ה- 60 כי מצד אחד תעמולה צבאית המובילה להרס, שנאה ורצח המוני הינה אסורה, אך מצד שני ליריבים ישנה הזכות להשתמש בחופש הביטוי והמידע (Timmermann, 2005).
למרות המגבלות של האו"ם על אופן השימוש בתעמולה מלחמתית, ניתן לזהות מלחמות וסכסוכים עדכניים שבהם היה שימוש אסור בתעמולה זוועתית שהובילה לדמוניזציה ורצח המוני כמו התעמולה ביוגוסלביה וברואנדה שעזרו לעודד את הרצח ההמוני שבוצע בשתי המלחמות בשנות ה- 90 (Kearney, & Kearney, 2007). למעט שני הסכסוכים האמורים, ניתן היה לזהות סכסוך נוסף שבו התרחשה תעמולה רבה – קרי מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991.
מבוא
לוחמה פסיכולוגית ותעמולה בעימותים מזויינים
תעמולת מלחמה בזמן העכשווי משנות ה- 60
מבוא למלחמת המפרץ (מבצע סופה במדבר) 1991
לוחמה פסיכולוגית ותעמולה של האמריקאים במלחמת המפרץ
לוחמה פסיכולוגית ותעמולה של העיראקים במלחמת המפרץ
סיכום
ביבליוגרפיה
