שאלת המחקר: האם במהלך מבצע 'צוק איתן' התקשורת הישראלית הכתובה סיקרה את ממשלת ישראל ופעולותיה באופן ביקורתי, או שהיא נצמדה לגרסה הממשלתית של האירועים?
הסבר: העבודה מתמקדת ביחסה של התקשורת הישראלית הכתובה כלפי ממשלת ישראל, שריה (ובכללם כמובן גם ראש הממשלה) ופעולותיה במהלך מבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014. היחסים שבין התקשורת למדינה ולפוליטיקאים בזמנים של משבר, מלחמה ומבצעים צבאיים היא קריטית לדיון אודות תפקידה של התקשורת ככלב השמירה של החברה הדמוקרטית.
אם מלחמה היא המשכה של המדיניות באמצעים האחרים, כפי שאמר קלאוזביץ, אזי הכיסוי התקשורתי של המלחמה צריך להיות המשכו של הסיקור הפוליטי הביקורתי והעצמאי שכלי התקשורת בחברה דמוקרטית שואפים לו בימים של שגרה. בהחלט ניתן לטעון – כפי שאכן נטען – שכיסוי תקשורתי ביקורתי ועצמאי בזמן מלחמה הוא חשוב אף יותר לתפקודה של הדמוקרטיה מאשר בזמנים אחרים (Aday et al, 2005). רק אם הציבור מיודע היטב על המצב באמצעות כלי התקשורת, הוא יהיה מסוגל להחליט אם לתמוך או להתנגד להחלטות הממשלה המובילות למלחמה או במהלכה.
עם זאת, למרות שחוקרים ועיתונאים רבים מסכימים להנחה זאת, יש מעט מאוד ראיות המצביעות על כך שהתקשורת אכן מיישמת את תפקידה החשוב בזמנים של סכסוך. Carruthers (2000) ו- Knightley (2000) מתייחסים בביטול לטענה שהתקשורת פועלת באופן עצמאי בזמנים של מלחמה. נראה, כפי שטוען McLaughlin, ש"כל מלחמה מקרים ועד קוסובו" לוותה בקינה על כישלונה של התקשורת לסקר את הסכסוך באופן אמיתי ואמיץ (McLaughlin, 2002, 257).
