בישראל, 16% מקרב העולים החדשים (יהודים שהיגרו לישראל מאז 1990) שרויים במצב של עוני, וזהו שיעור הגבוה יותר מאשר שיעור העוני באוכלוסייה היהודית הלא חרדית עמה מרבית העולים נמנים (אנדבלד, גוטליב, הלר וכראדי, 2019). דרך בחינת התייחסות העיתונות המקוונת למצב העוני של העולים ניתן לעמוד על יחסם של פלחים פוליטיים/חברתיים בחברה הישראל כלפי עולים עניים (Redden, 2011). לכן, בחנתי את סיקור העוני של העולים בעיתונים שמאלניים כמו YNET, מעריב וגלובס, בעיתונים ימניים כמו ישראל היום וערוץ 7, וכן בעיתונים חרדיים כמו כיכר השבת, המודיע ויתד נאמן. מהסיקור למדתי כי השמאלניים בישראל מכירים בעוני של עולים, ומתייחסים אליו בצורה אמפתית וחומלת, המשקפת את צידוד השמאל בהחלת מדיניות רווחה התומכת במוחלשים. מנגד, הימניים כמעט ולא מתעסקים בסוגיה של עוני העולים, דבר שמשקף את הנטיות של הימין הפוליטי לצפות מאנשים עניים שיעזרו לעצמם ולא יסתמכו על כספי הציבור (Keenaghan & Reilly, 2017). עם זאת ניתן למצוא מכנה משותף בין העיתונים השמאלניים והימניים: שניהם מתייחסים למצבם של הקשישים העניים העולים, אשר נקלעו למצב כלכלי עגום לעת זקנה בגלל שחוק הפנסיה לא הוחל עליהם (בלייך, 2016). לכן ניתן לומר כי יש קונצנזוס לפיו ראוי לתת סיוע מדיני כלכלי לקשישים עניים עולים (Keenaghan & Reilly, 2017). בנוסף, הציבור החרדי כלל לא מתעסק בעוני של עולים, אבל זה כנראה נובע מכך שלחרדים יש מספיק צרות כלכליות משל עצמם (בלייך, 2016).
