אם ניתן להגדיר תמורה אחת עיקרית לדרך שבה הטכנולוגיה השפיעה על הקשר שבין תקשורת, תרבות וצריכת התרבות בידי הקהל, הרי שהיא שינתה, כך נדמה, את יחסי הכוחות בין שני גורמים עיקריים אלו. הקהל כבר מזמן אינו גורם פסיבי אשר צורך רעיונות ומסרים ומקבל אותם כפי שהם. כיום, לקהל יש כמה וכמה דרכים להביע את דעתו על המתרחש על גבי מסך הטלוויזיה, ובהחלט לא לקבל את אותם טקסטים כפשוטם. כפי שהגדיר זאת הול בתאוריית הגישה התרבותית (Hall, 1980). עקב כך, מחקרים מראים כי התקשורת החדשותית הולכת ומאבדת מערכה ואמינותה, וזו נחשבת מיושנת, חסרה בהשמעת קולות מגוונים, ובעיקר לא אובייקטיבית, למרות ניסיונה להציג מראית עין כזו (Diddi & LaRose, 2006).
בשל כך, תכניות הסאטירה כבר מזמן הפכו לתחליף של ממש לתכניות החדשות, בארץ, ובעיקר בעולם, כאשר תכניתו של ג׳ון סטיוארט הפכה למקור המידע החדשותי המרכזי של צעירים בארצות הברית (Becker, 2013). במסגרת מחקר זה, אנסה להראות כיצד מגיבים קהל הצרכנים לתכניות הסאטירה בארץ, מתוך ניסיון להבין ולהראות כיצד מגיב הקהל בארץ לניסיון של תכניות הסאטירה בארץ ליצור שינוי חברתי ותרבותי.
אעשה זאת תחת המסגרת התיאורטית של ג׳ימס קארי אשר מתאר את צריכת התקשורת בצורה ריטואלית, כזו שמייצרת שיתוף ואמונה משותפת (Carey, 2008). בנוסף, אשתמש במודל של סטיוארט הול (Hall, 1980) כדי להבין את הקשר בין יצרן התוכן והצרכן במסגרת התכניות הסאטיריות, תוך ניסיון ליצור מחקר התקבלות.
מבוא
1. סקירה ספרותית
1.1 תיאוריות בתקשורת פופולארית
1.2 תקשורת ופוליטיקה
1.2.1 מקומה של התקשורת בעולם הפוליטי
1.2.2 צריכת חדשות
1.2.3 סיכום
2. מתודולוגיה
2.1 שאלת המחקר
2.2 אוכלוסיית המחקר
2.3 הליך המחקר
2.4 כלי המחקר
2.5 שיטת ניתוח הממצאים
3. ממצאים
3.1 משתתפים מהחלק השמאלי של המפה הפוליטית
3.2 משתתפים מהחלק הימיני של המפה הפוליטית
3.3 סיכום
4. דיון
4.1 קבוצת השמאליים
4.2 קבוצת הימניים
4.3 סיכום
5. מקורות
6. נספחים
נספח א׳: מקור קטעי התכניות
נספח ב׳: שאלון המחקר
