בעבודה הבאה, אדון בטענה זו: טכנולוגיות תקשורת באו לידי שימוש לאורך ההיסטוריה בדרכים שונות בחברה והשליכו אגב כך על האופן שבו התמודדה זו עם אתגרי הזמן והמרחב. טכנולוגיות תקשורת רבות הומצאו במהלך השנים, אלו נועדו לסייע בהתמודדות עם אתגרי הזמן והמרחב: טכנולוגיות שעוזרות לשמר מידע לאורך שנים - עזרו בריכוך קשייו של אתגר הזמן, כאשר מול אתגר המרחב - נאלצו להמציא טכנולוגיות שיתגברו על פערי המרחק בין אנשים ויאפשרו תקשורת שאיננה ממוקדת בארבע אמותיו של האדם – תקשורת בין מחוזות שונים בעולם.
בטרם אתייחס לטכנולוגיות עצמן, יש לדעת כי זהו נושא רחב בו נכללות דעות שונות בנוגע ליחס שבין הטכנולוגיה לחברה – האם הטכנולוגיה משפיעה על החברה או שמא להיפך. עם התקדמות דורות המחקר, אנו עדים לגישות מורכבות יותר מהגישה הטוענת כי ישנה השפעה חד כיוונית של הטכנולוגיה על החברה או הפוך. גישות מתקדמות אלו, מניחות כי יחסי ההשפעה שבין טכנולוגיה וחברה אינם חד כיווניים, הם מורכבים מהשפעה הדדית וכוללים משתנים רבים. פינברג (1999) פיתח מודל, על פיו הוא מנתח 4 סוגי גישות ביחס לקשר שבין חברה לטכנולוגיה. בגישה הרביעית במודל זה – התיאוריה הביקורתית – מצאתי ביטוי לגישה עדכנית יותר ליחס ההשפעות בין טכנולוגיה לחברה בדורנו. לפי תיאורית הגישה הביקורתית, הטכנולוגיה אכן משנה את סדר החיים שלנו, אך אנו יכולים לעשות בה את השימוש המתאים לצרכינו.
