תקשורת תמיד הייתה מי שפוסעת ראשונה לעבר שינוי, או יותר מזה, מי שמביאה לידי שינוי. אם זה בזכות הטכנולוגיה המתקדמת שהתרוממה בזכותה והצורך שלנו ללמוד את הטכנולוגיה על מנת לצורך מידע, ואם זה בעזרת גיוון הקולות והשינויים החברתיים שהיא הובילה. גם בתקופתנו, תקופה של עידן מהפכני בכל הקשור לשפע התקשורתי, חידושיים טכנולוגיים תקשורתיים רבים – החל משידורי לווין וכלה במציאות מדומה וספרים אלקטרונים – כל אלו ועוד משפיעים על החברה בה אנו חיים, על סגנון החיים שלנו בכל היבטיו (Keane, 2013, 28)
השפע הטכנולוגי משפיע וכיום גם מחזק את מערכת היחסים בין התקשורת לפוליטיקאים וכמובן על הדמוקרטיה במדינה. נראה שמערכת היחסים הוגדרה מחדש בעידן שלנו, והשפעותיה ניכרות במערכת הדמוקרטית בכל מדינה. חשיבותה של התקשורת הופכת במינו לנוכחת יותר, ואולי באופן שונה מבעבר, אך עדיין מכרעת על חיינו במדינה דמוקרטית . Blumler & Colema, 2015) 111)
גם בעבר לתקשורת הייתה חשיבות מרכזית בכל הקשור להשפעה על תהליכים חברתיים, העיתון הכתוב בשפת הלאום לדוגמא הביא לאיחוד לאומי על בסיס גאוגרפי, וליכד קהילה פוליטית אחת שכולם דוברים את אותה שפה באזור מסויים. בהמשך אמצעי תקשורת נוספים כמו הטלגרף ואחריו הרדיו גם גישור על פערי הזמן בין האזורים וליכדו עוד יותר את הקהילה. כל אלו ועוד תרמו לגיבוש תודעה לאומית. כניסתם של אמצעי תקשורת המונים אף חידדו את תחושת התודעה הלאומית וסימנו את סוף תהליך ההתבססות של הלאומיות (סופר, 2011, 16-17).
