ניתן לפתוח ולומר, כי התפתחותם של הרשתות החברתיות, בין אם אלו מרוכזים סביב נושא או רעיון כזה או אחר, מתקדמת בקצב מהיר, אשר דומה לו, הינו רק הקצב שבו החברה בכללותה משתנה, נוכח התפתחות טכנולוגית זו, ולצד התפתחויות טכנולוגיות אחרות (גולדשמידט, 2014). הרשת החברתית הינה רק התופעה הדרמטית האחרונה לאחר מספר התפתחויות חשובות לא פחות, כמו הופעת האינטרנט בשנות ה-90, מרכזיותו ההולכת וגדלה במרחב הפרטי והעסקי גם יחד, ולבסוף, הטלפון הסלולארי, אשר חיבורו עם הרשתות החברתיות, שינה ללא הכר את האופן שבו אנשים מתקשרים בין זה לזה בפרט, ומנהלים את חייהם החברתיים בכלל (Aillerie & McNicol, 2018).
בעוד שהחברה בכלל מושפעת היטב מהרשתות החברתיות והשפעתם על כל תחומי החיים, לרבות של תחומי הצרכנות והמידע, קבוצת הגיל אשר מוסיפה לחזק את הקשר שלה לרשתות החברתיות, הינה של בני הנוער, אשר נהנים מהרשתות החברתיות הפופולאריות (כמו ׳פייסבוק׳, Facebook או ׳אינסטגרם׳ Instagram), לצד כאלו אשר מתחילים את דרכם דרכה דרך בני הנוער, עד אשר הצלחתם מגיעה גם לשאר חלקי האוכלוסייה (כמו טיק טוק, Tik Tok, למשל, כהן-אביגדור, 2020). מחקרים רבים אשר עוסקים בבני הנוער ובבני ה-20 בשנותיהם המוקדמות, מגלים כי הרשתות החברתיות מהוות שינוי אחד מרכזי לצד אחד נוסף, והוא הינו האופן שבו בני נוער, אם בכלל, צורכים מידע, וכך מפתחים דעות וחוש ביקורת, לרבות על נושאים חברתיים ותרבותיים המעסיקים את הציבור, וקובעים למעשה את אופן עיצובה (Herrero-Diz, Conde-Jiménez & Reyes de Cózar, 2020).
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 צריכת המידע בעידן רשתות חברתיות
1.2 צריכה של רשתות חברתיות בקרב בני נוער בישראל
1.3 פייק ניוז ודיסאינפורמציה
2. שיטות מחקר
2.1 כלי המחקר
2.2 משתתפי המחקר
2.3 הליך המחקר
3. ממצאים
3.1 השימוש ברשתות חברתיות
3.2 הרשתות החברתיות כמקור מידע
3.3 תפיסות חברתיות ועמדות פוליטיות
3.4 השפעת הרשתות החברתיות על תפיסות חברתיות ופוליטיות
3.5 סיכום ממצאי המחקר
4. דיון ומסקנות
4.1 מניעים לשילוב רשתות החברתיות בחיי בני הנוער
4.2 בין תוכן כוזב לפעילות פוליטית
4.3 תרומת המחקר ומגבלותיו
5. מקורות
נספחים
נספח א׳: מדריך ריאיון קבוצת מיקוד
נספח ב׳: ראיונות המחקר
