המדיה, הרשתות החברתיות והתקשורת מהווים ערוצי תקשורת ובילוי לילדים, מתבגרים ומבוגרים באופן הולך וגובר בעידן המודרני (בוניאל-ניסים & דולב-כהן, 2013). לצד יעילות ומהירות התקשורת ונגישות המידע שכלים אלו מספקים, שתואמים את האינטנסיביות של העולם המודרני, הם עלולים להיות לנו לרועץ. כך למשל נמצא שתרבות הפייסבוק והמדייה מאתגרות מאוד את המערכת החינוכית בתכנים ובשפה להם היא חושפת ילדים ומתבגרים (תדמור, 2013). בעבודה זו נתמקד בהשלכה ספציפית ונבחן את השפעת המדיה על דפוסי השינה.
השינה
השינה היא תהליך פיזיולוגי המשמעותי לקיומו של כל יצור חי (Carlson, 2014). בספרות קימת הסכמה כי משך השינה ואיכותה משפיע על תפקודו הקוגניטיבי של האדם. השינה היא חלק חשוב מאוד בחיינו, ואנחנו מבלים שליש מחיינו בשינה (פורת-כץ, 2009). איגוד השינה הלאומי בארה"ב (2005, NSF) ממליץ על משך שינה ממוצע של בין 6-7 שעות בלילה. מתבגרים וילדים צריכים לישון 9-10 שעות בלילה (Carskadon, Acebo, & Jenni, 2004).. בפועל ישנים מתבגרים 8.1 שעות בממוצע (Iglowstein et al., 2003). הסיווג הבינלאומי של הפרעות שינה (ICSD) מבחין ביותר מ-80 בעיות שונות הקשורות לשינה, ומחלקם לקטגוריות שונות, ביניהן אינסומניה, רגליים חסרות מנוחה, תסמונת דום נשימה, נרקולפסיה, ישנוניות יתר אידיופתית והפרעות השעון הביולוגי (Skaer & Sclar, 2010). הפרעות שינה שכיחות מאוד באוכלוסייה (Carlson, 2014). הן יכולות לנבוע משיבוש תהליכי השינה בלילה, שיבוש בתהליכי בקרת הערות עם ישנוניות ביום, הפרעות בתזמון שינה-ערות ועוד. בשעות הערות, כל ההפרעות האלה עלולות להביא לעייפות, לירידה בריכוז, לסף גירוי נמוך, ללביליות רגשית, לירידה תפקודית וכו' (לוסטינג, 2010).
