אבקש להתמקד במטלה זו בעוני של האוכלוסייה הערבית ובדרך שבה מיוצג בסוגים שונים של גופי תקשורת מקוונים. הערבים הם מבין האוכלוסיות העניות ביותר בישראל וכן מהווים פוטנציאל לא ממומש למינוף המשק הישראלי שכן חלק מהסיבות לעוניים הן השתתפות נמוכה בכוח העבודה, פחות השכלה וכדומה, שבתורן נובעות מאפליה פרטית או מדינית כנגד הערבים (אנדבלד, גוטליב, הלר וכראדי, 2019). בעבודה סקרנו את ייצוג העוני ב-3 השנים האחרונות במספר עיתונים מקוונים: YNET, כלכליסט, מקור ראשון וישראל היום. ההנחה בבסיס הסקירה כי לכל גוף תקשורת יש מגזר או נטייה פוליטית ופרסומיו משרתים את האינטרסים של אותו מגזר או נטייה פוליטית (Rose & Baumgartner, 2013). מן הסיקור למדנו כי לעוני הערבי יש משמעויות שונות עבור מגזרים שונים. אנשי השמאל-מרכז (YNET, כלכליסט) רואים את העוני הערבי בצורה אינסטרומנטלית, כי הם מכירים בעוני הערבי ותופסים אותו כפוטנציאל לא ממומש לשיפור מצב המשק בכללותו, אבל גם לא ממש מציעים דרכי פיתרון למצב. אנשי השמאל-קיצון (מקור ראשון) רואים בעוני הערבי מקור לאשמה ובושה, ונטל חברתי שעל המדינה לפתרו דרך תמיכה כלכלית בערבים ובכך להשיב את הצדק על כנו. אנשי הימין (ישראל היום) והחרדים (באף עיתון חרדי לא הוזכר עוני של ערבים) בכלל לא מתחשבים בעוני הערבי, משום שהערבים נתפסים אצלם כנטע זר ופחות ערך ביחס לאוכלוסייה היהודית, כנראה בשל עמדות פלגים אלו ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי וביחס לשוליות המיעוט הערבי לעומת היהודים.
תקציר
מבוא
ניתוח
מסקנות
רשימה ביבליוגרפית
