ענף התקשורת בישראל הינו מן המפותחים באזור המזרח התיכון – מבחינה טכנולוגית, התקשורת הולכת ומתפתחת, והופכת ליעילה יותר מידי יום. התקשורת הישראלית, ובראשה מהדורת החדשות ותוכניות תחקירים, הינם מקור מידע מרכזי בחברה הישראלית, והם מייצרים שיח ציבורי עיקרי. התקשורת הישראלית היא מנגנון בה ניתן להבנות תפיסות ציבוריות, בעיקר בשל העובדה שהתקשורת, ובראשה מהדורת החדשנות ותוכניות תחקירים, פונים לכל הקהלים, ללא הבדלי מעמד, השכלה, מצב סוציואקונומי וכדומה (טוקטלי, 1997).
מאז ומעולם ביקש האדם לגלות את פרצופו המשתקף בראי, כחלק מהכרה עצמית, וכחלק מהכרת הסביבה. כיום, אמצעי התקשורת מייצרים שיקוף זה במידה רבה של הצלחה. למשל: סדרת תחקירים על עובדים זרים בישראל עלולה להציק למצפון החברתי, כתבה על אפליה במקום עבודה יכולה להתייחס לאלפי מעסיקים. העיסוק של התקשורת בחברה הישראלית מאפשרת לנו להביט לתוך עוולות חברתיות המתקיימות מידי יום ולתקן אותם, נראה כי התקשורת הישראלית מעניקה "זמן מסך" לעוולות אלו ברמה ניכרת. אין לשכוח, כי "ראי החברה" הוא אחד התפקידים העיקריים של התקשורת הוא בשיקוף דמות החברה והאדם הפרטי (סופר, 2011).
נושא העבודה במחקר זה הינו – הסיקור התקשורתי של האונס במועדון אלנבי 40 בתל אביב
שאלת מחקר – מהו הייצוג של פרשיית "אלנבי 40" בתקשורת בתוכנית "המקור"?
מטרת העבודה היא לחקור כיצד מיוצגים המשתתפים בפרשייה בתקשורת, כיצד מיוצגת המותקפת, התוקפים וקהל המועדון שהיה נוכח בזמן התקיפה. המטרה היא לא להבין האם הפשע היה אונס, תקיפה או יחסי מין בהסכמה ועל כן העבודה לא תעסוק כלל במה התקיים בפועל בפרשה, אלא רק כיצד המשתתפים בפרשה מיוצגים בתוכנית "מקור" אשר העניקה מספר זוויות של פרשנות מעניינת מאוד על פרשייה זו.
1.0 מבוא
1.0 כיצד מוצגת בחוג הישראלי עבירת האונס
2.0 הגישות השונות לאונס
3.0 ייצוג האונס בסיקורי התקשורת בארץ ובעולם
4.0 מהי תוכנית "המקור"
5.0 פרשת "אלנבי 40"
6.0 הכלי המתודולוגי
7.0 ממצאים
8.0 דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
