עבודה זו מבקשת לעמוד על הייצוג התקשורתי של הסכסוך הסוני-שיעי בשלושה ערוצי תקשורת השונים במהותם- הרשת הערבית-קטארית 'אל ג'אזירה', עיתון 'הארץ' הישראלי ורשת החדשות CNN האמריקאית. באמצעות ניתוחו של ייצוג זה, אבקש לעמוד על ההבדלים בין ערוצי התקשורת ועל ההבניה של הסכסוך הסוני-שיעי בהתאם לאופי והאידאולוגיה של הערוץ התקשורתי. בטרם אגש לניתוח התוכן בערוצי החדשות השונים, אבקש להציג רקע קצר הנוגע לסכסוך הסוני-שיעי, להבניה החברתית של המציאות על ידי התקשורת ולאופיים של ערוצי התקשורת העומדים במרכזה של עבודה זו.
הסכסוך הסוני-שיעי
האסלאם הסוני והאסלאם השיעי הם שני הזרמים המרכזיים באסלאם. כאשר מת הנביא מוחמד (632 לספירה) הוא לא השאיר אחריו יורש או צוואה. במצרים, . פעלה סיעה (בערבית: שיעה) שטענה כי את השלטון יש להעניק אך ורק לבני משפחת הנביא מוחמד. הסיעה הזאת, מינתה את עלי בן אבו טאלב לח'ליף (656-661.) והייתה זאת הפעם הראשונה ששליט מוסלמי עלה לשלטון שלא בהסכמה כללית, אלא מטעם סיעה מסוימת. מהסיבה הזאת הוא לא זכה להכרת כל המוסלמים. כך נוצר הפילוג הראשון באסלאם ופרצה 'ִהפתנה' הראשונה, "מלחמת אחים" (אלון, 2008). בן לאיישי (2011) מתאר כיצד נהוג לתארך את ראשית ההיסטוריה של השיעה בטבח כרבלא, שאירע בשנת 680 לספה"נ, כמאתיים קילומטרים מדרום לבגדאד. באירוע זה נרצח אל-חוסיין, בנו של עלי, עם כשבעים מאנשיו, רובם מבני משפחתו, בידי כוחות החצר האומיית, שתפסה את השלטון ועברה ממנה לדמשק, ושם קבעה את בירתה של האימפריה האסלאמית הראשונה בהיסטוריה. אירוע זה נחרט בזיכרון הקולקטיבי השיעי כאבן הפינה של הדוקטרינה השיעית.
מבוא
הסכסוך הסוני-שיעי
תיאוריית ההבניה החברתית
ערוצי התקשורת השונים
ניתוח הכתבות
היחס להקשריות הסכסוך מול היסטוריות
קיצוניות מול מתינות
'כובש' מול 'קרבן'
סיכום ומסקנות
רשימת מקורות
