פרטיות מוגדרת כיכולתו של האחד להגביל ולשלוט בגישה למידע אודותיו, ובכך להגן על המרחב האישי והפרטי של כל אחד מאיתנו אל מול החברה (Mai, 2016). טרם העידן הטכנולוגי, התמודדותו של האדם עם סוגיות הנוגעות לפרטיותו ולחשיפת מידע אישי הנוגע לחייו היתה מצומצמת, והיה קל לשלוט בחשיפת מידע אישי ובהיקפה (Mai, 2016). בעידן הטכנולוגי העכשווי, המציאות השתנתה. מידע ונתונים רבים נמסרים באופן יזום על ידי הגולשים ברשתות החברתיות. הרשתות החברתיות מתבססות על שיתוף מידע וזוכות לפופולאריות רבה בקרב כל שכבות הגיל והאוכלוסייה. הן מדרבנות את המשתמשים "לשתף" תמונות, וידאו, טקסט, או לשתף את "עולמם" ואת "חייהם" עם רשתות החברים, כחלק משגרת חייהם הקבועה. שיתופים אלו זוכים לשיתופים נוספים של מי שנחשף למידע, ובכך תפוצת המידע האישי אותו מוסר המשתמש ברשתות החברתיות מוכפלת (שטיינפלד, 2014; Mai, 2016; Karniel and Lavie – Dinur, 2012).
בעקבות מהפיכת המידע והמקום המרכזי אותן תופסות הרשתות החברתיות בחיינו, הפך נושא אובדן הפרטיות למרכזי. היקפו הנרחב של חשיפת המידע האישי על ידי המשתמשים ברשתות החברתיות, יצר טשטוש גבולות בין מה שמוגדר ונתפס כ'אישי' לבין מה שמוגדר כ'ציבורי' עבור מרבית המשתמשים, מבלי שהמשתמש ברשתות החברתיות יודע להעריך באופן נכון את משמעות שינוי זה, ואת היקף חשיפתו הציבורית ברשתות החברתיות. בנוסף, חלק גדול מהמשתמשים ברשתות החברתיות, אינם מבינים ומודעים להשלכות הנרחבות של חשיפתם, ואינם מסוגלים לחזות את השלכותיה העתידיות (Debatin et al., 2009).
