מבוא
פשיעה היא חלק בלתי נפרד מהחיים התרבותיים מאז ומתמיד. היא גורמת לנזקים בחומר וברוח, לעבריין ולחברה ומובילה לירידה באיכות החיים של המושפעים ממנה (גבע, 1992). הפשע אינו חי בוואקום, ושכונות עוני ומצוקה הן מצע פורה לשגשוגו. הקשר בין פשע לבין עוני ומצוקה נחקר רבות בספרות הסוציולוגיה והקרימינולוגיה. עוני אינו מספיק לערב אינדיבידואל בפעילות עבריינית, אך במקרים רבים נחוץ כגורם להתחלתה (Webster & Kingston, 2014). המובהקות של תנאים סוציואקונומיים עירוניים להיקרותו של פשע זוהתה במחקרי אקולוגיה כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת. שאו ומקאי (Shaw & Mckay, 1942) השוו במחקרם אחוזי עבריינות במספר אזורים בערים שונות בארצות הברית, והראו חכי אלו נותרו זהים באזורים שונים באזורים סוציו-אקונומים שונים, הגם שהאוכלוסיות וההרכבים האתניים שבהם השתנו לחלוטין במהלך הזמן. זוהי דוגמה לכך ששורשי הפשע במבנה החברתי הינם עצמאיים מהאינדיבידואלים המעורבים בפשע. החוקרים הסיקו כי ישנם שלושה פקטורים מרכזיים עודדו אחוזי פשיעה גבוהים: עוני, הטרוגניות וניידות, כאשר עוני הוא הפקטור המרכזי והמשפיע ביותר.
"כנופית רמת עמידר", המשרטטת פרופיל דומה לתיאור שלעיל, צמחה בשכונת רמת עמידר שבעיר רמת גן. היתה זו "שכונת פועלים", שרוב דייריה שוכני מעברות סמוכות שרכשו בה בתים מאת המהגרים המזרח אירופאיים, אשר נטשו לטובת הגירה או לטובת מקומות אחרים. מאז שנות ה-60 קוטלגה השכונה במעמד סוציו אקונומי נמוך, שהיווה רקע נח לפריחתו של ארגון הפשע שענה לשם "כנופית רמת עמידר".
פרק א: מאפיינים חברתיים, ארגוניים והסטוריים של ארגון הפשיעה
מבוא
כנופיית רמת עמידר- רקע
התפתחות הכנופיה
פרק ב: מאפייני הפעילות הפלילית של ארגון הפשיעה
תחומי פשיעה של ארגוני פשיעה
כנופי עמידר- תחומי פשיעה
אירועים פליליים בולטים בארץ
אירועים פליליים בולטים בדרום אפריקה
פרק ג: מאפייני קשרי הגומלין אותם מקיים הארגון
קשרי עבריינות-כדורגל
קשרי עבריינות- מוסדות שלטוניים
קשרי עבריינות-דת
קשרים עם ארגוני פשיעה אחרים
פרק ד: דיון השוואתי למאפיינים של ארגוני פשיעה בעולם
