במהלך העשורים האחרונים ספרות רחבה דנה בנזקים ובהשלכות הבריאותיות השליליות הטמונות בעישון סיגריות (Cardinale, Nastrucci, Cesario, & Russo, 2012; Persson, Simonsson, Markkula, Rose, Ingvar, & Jernström, 2016) ובצריכה של סמים (Chen, 2010; Routledge, 2007). ככלל, שימוש בסמים מוגדר כהכנסת כחומרים פסיכו-אקטיביים לגוף שלא לצורך ריפוי, ומשנים את תחושותיו, רגשותיו, מצב רוחו והתנהגותו של האדם (ענבר, 2015). לעומת זאת, עישון סיגריות מוגדר כפעולת שאיפת ונשיפת אדי טבק בוער ומהווה את הדרך הנפוצה ביותר ברחבי העולם לצריכת טבק (Cardinale et al., 2012).
בעקבות מספר רב של נזקים והשלכות שליליות הטמונים בעישון סיגריות (Cardinale et al., 2012; Persson et al., 2016) ובצריכת סמים (Chen, 2010; Routledge, 2007), מחקרים רבים כבר עסקו בבדיקת משתנים הקשורים לנטייתם של אנשים לקחת חלק בהתנהגויות לא בריאות מעין אלו, למשל – רמת השכלה, מצב סוציו-אקונומי, הפרעות קשב וריכוז, לחץ ומתח, דיכאון ועוד (Riaz, Lewis, Naughton, & Ussher, 2018). למרות שמחקרים רבים כבר בחנו גורמים אשר עומדים מאחורי עישון סיגריות ושימוש בסמים, בדיקת הספרות המחקרית הראתה כי מחקרים לא עסקו בבדיקת הקשר בין לגיטימיות המשטרה ושאפתנות לבין נטייתם של בני מיעוטים למעורבות בהתנהגויות לא בריאות, כגון - עישון סיגריות ושימוש בסמים. המחקר הנוכחי נועד להשלים פער זה ולבדוק את הקשר בין הגורמים הנמנים לעיל בקרב בני המיעוט הערבי בישראל.
1. תקציר
2. מבוא
3.סקירת ספרות
3.1 שימוש בסמים – הגדרה והשלכות שליליות
3.2 עישון סיגריות – הגדרה והשלכות שליליות
3.3 לגיטימיות המשטרה בקרב בני מיעוטים
3.4 לגיטימיות המשטרה והתנהגויות לא בריאות בקרב בני מיעוטים
3.5 שאפתנות – הגדרה ומאפיינים
3.6 שאפתנות והתנהגויות לא בריאות בקרב בני מיעוטים
3.7 מטרות והשערות מחקר
4. שיטה
4.1 משתתפים
4.2 הליך המחקר
4.3 כלי המחקר
4.4 מערך המחקר
5. תוצאות
6. דיון
7. ביבליוגרפיה
8. נספחים
