מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין אלימות בילדות, תסמינים פוסט טראומתיים ודימוי עצמי. לצורך כך, 120 מבוגרים בגיל ממומצע של 35.60 עם סטית תקן של 9.55 (71 נשים, והיתר גברים) ענו על שלושה שאלונים: שאלון הבוחן חשיפה לאלימות בילדות, שאלון המודד תסמינים פוסט טראומתיים ושאלון הבוחן דימוי עצמי. במחקר היו שלוש השערות: ההשערה הראשונה הייתה כי ימצא קשר בין אלימות במשפחה בילדות לתסמינים פוסט טראומתיים כך שככל שאנשים ידווחו על יותר אלימות במשפחה בילדות, הם ידווחו גם על יותר תסמינים פוסט טראומטיים. השערה זאת אוששה. ההשערה השנייה היתה כי ימצא קשר בין אלימות במשפחה לדימוי עצמי, כך שככל שהאנשים ידווחו על יותר אלימות בילדות, דימוי העצמי יהיה נמוך יותר. השערה זאת אוששה. לבסוף, שוער כי הקשר בין אלימות במשפחה לתסמינים פוסט טראומטיים יהיה חזק יותר בקרב אנשים עם דימוי עצמי נמוך. השערה זאת לא אוששה. משמע, אלימות בילדות ודימוי עצמי הם בעלי השפעה בלתי תלויה על מידת התסמינים הפוסט טראומתיים.
תקציר
1. סקירת ספרות
1.1. אלימות
1.2. אלימות ופוסט טראומה
1.3. פוסט טראומה ודימוי עצמי
2. שיטה
אוכלוסיית המחקר
כלי המחקר
הליך המחקר
3. ממצאים
1. סטטיסטיקה תיאורית
2. סטטיסטיקה היסקית
4. דיון
ביבליוגרפיה
