Managing a Perilous Stigma: Ex-Offenders’ Use of Reparative Impression Management Tactics in Hiring Contexts
אנשים עם עבר פלילי מתמודדים עם חסמי תעסוקה רבים, כמו השכלה מוגבלת, מיומנויות קוגניטיביות נמוכות וחוסר ניסיון בעבודה. מחסום נוסף הוא סטיגמה (ייחוס תכונות שליליות לפרט), שכן נוטים להיתפס כמאיימים, מסוכנים וחסרי יושרה, המבוססת על כך שאנשים חושבים שהתנהגויות מהעבר עלולות לנבא התנהגויות עתידיות דומות, לרבות התנהגות סטייה. סטיגמה על מועמד בגין עבר עם רישום פלילי מהווה מקור להטיה בהחלטות גיוס עובדים, שכן מעוררת במעסיקים חשש שמועמדים בעלי רישום פלילי יבצעו סטייה חוזרת, ולכן נוטים להדירם.
מה גם, כי מועמדים עם עבר פלילי מתקשים להסתיר את עברם, שכן זהו מידע זמין לציבור. ואף, בארה"ב, חברות רבות משתמשות בבדיקות רקע פלילי למועמדים. עם זאת, עדכון חוק שוויון ההזדמנויות בתעסוקה בארה"ב מ-2012 קובע כי מעסיקים גם צריכים להציע למועמדים הזדמנות להסביר את נסיבות העבירה. מדיניות שמטרתה לסייע לאנשים עם עבר פלילי למצוא תעסוקה, חשובה מכיוון שאבטלה היא גורם תורם לסטייה חוזרת. לאור עדכון החוק, מועמדים צריכים לקבל החלטה מושכלת כיצד עליהם להציג את העבר הפלילי שלהם במטרה למזער את הסטיגמה מצד המעסיקים, שעלולה להקטין סיכויי העסקתם בשל החשש לסטייה עתידית. מחקרים קודמים הראו, כי מועמדים רואים שיח כנה לגבי מהות העבירה כאסטרטגיה הטובה ביותר להתגבר על הטיות שליליות. תוך שהם מדברים על נסיבות העבירה בפתיחות, הם גם משתמשים באסטרטגיות ניהול רושם מתקן, שהרווחות בהן הינן התנצלות, הצדקה או תירוץ.
