לסרטים ישנו תפקיד משמעותי עבור יצירת ידע פילוספי. סרטים עשויים לתאר המחשות ויזואליות של נושאים פילוספיים. כאשר יש מספיק אינפורמציה אודות נושא מסוים, אז הרפקלציה אודות הסרטים הללו עשויים לתרום עבור חקירה מעמיקה של נושאים אשר טומנים בחובם תובנות פילוסופיות. למשל, האם פילוסוף אשר מדבר על זהות עצמית או נושא אחר, בא להעביר מסר פילוסופי מסוים? ישנם כאלה אשר יטענו כי הקטע הנ"ל איננו מערב כלל מאפיינים פילוספיים אשר מייצגים קולנוע. זה בהחלט עשוי להיות נכון מכיוון שמדיום קולנועי עשוי להיחשב כפילוספי אך ורק אם אם הדובר משתמש בביטויים ויזואליים אשר אינם בלשנים. כאשר אנו מתבוננים בכלים מייצגים בהם הקולנוע משתמש, חשוב שהם יתרמו מבחינה פילוספית עבור חדשנות וייצוג. (Livingston,2006) סרטים עשויים להציג בעיות פילוספיות שונות, ומגוון פתרונות עבורם. אחת הסוגיות המובהקות אשר מוצגות בסרטי קולנוע היא הקשר בין מוסר והיגיון בריא. אחת השאלות המרכזיות הן, האם ישנן פעולות אשר אסורות על פי חוקי המוסר אבל נדרשות על פי ההיגיון הבריא. לפי פלאטו, בכל מצב עדיף להיות מוסרי על פני לא מוסרי. לפי טענתו של פלאטו, חוסר ההרמוניה בנשמה בקרב אדם לא מוסרי תהרוס לו את החיים, לא משנה מה רמת ההצלחה החומרית ממנה הוא נהנה. טיעונו של פלאטו מעלה שתי טענות מרכזיות. אם פלאטו צודק, אז זה תמיד עדיף להיות אדם מוסרי על פני אדם לא מוסרי. עם זאת, למה לא לחיות חיים מוסריים ולעיתים נדירות, כאשר זה ריווחי עבור אותו אדם והסיכוי שהוא ייתפס הינו נמוך, לחטוא קלות.
