במהלך השנים השתנתה דמותו של הערבי ביצירות שונות על פי צרכיה של התרבות העברית, על פי פחדיה וכמיהותיה, ולבשה פנים מנוגדות ואף סותרות: מושא לחיקוי, מקור לאימה או מושא לזלזול ולבוז. חוקרים רבים בחנו ייצוג זה של דמות הערבי בקולנוע הישראלי לאורך השנים ומצאו כי דמות הערבי מוצגת פעמים רבות באופן אוריינטליסטי המשמר הבחנות דיכוטומיות של "מזרח" ו"מערב".
עבודה זו מבקשת לבחון כיצד מיוצגת דמות הערבי-ישראלי ודמות הפלסטינאי בסרטים "עג'מי" (2009) ו"ערבים רוקדים-זהות שאולה" (2014) תוך התמקדות באופן בו ייצוג זה מגלם בתוכו גישה אוריינטליסטית, סטריאוטיפית ודיכוטומית של "מזרח" ו"מערב" או שמא הוא מאפשר ייצוג מורכב ושוויוני יותר של זהויות תרבותיות.
שאלת המחקר הינה: כיצד מיוצגת דמות הערבי-ישראלי ודמות הפלסטינאי בסרטים "עג'מי" (2009) ו"ערבים רוקדים-זהות שאולה" (2014)?
בכדי לענות על שאלת מחקר זו- אדון תחילה בתיאוריות פוסט קולוניאליות אשר עסקו ביחסים ההיררכיים בין "מזרח" ל"מערב", וכן אציג את השינויים שחלו בייצוג דמות הערבי בקולנוע הישראלי, בהתאם למושגים של תיאוריות פוסט קולוניאליות אלה. בפרק השני, אנתח את דמותו של איאד- ערבי ישראלי מן הכפר טירה העובר להתגורר בירושליים ומתקשה במציאת זהותו האינדיבידואלית, ובפרק השלישי אדון בדמויות הערבים בסרט "עג'מי"- דמויות של ערבים ישראלים המתגוררים בשכונת עג'מי היפואית הידועה לשמצה (נאסרי, עומר ובינג') וכן בדמות של ערבי-פלסטינאי העובד בישראל באופן לא חוקי (מאלכ). אבחן את האופן בו התיאוריות הפוסט קולוניאליות באות לידי ביטוי בייצוגן של דמויות אלה ואעמוד על השוני והדמיון בין הסרטים.
פתח דבר
מבוא
שאלת המחקר
תיאור השדה
תיאוריות פוסט קולוניאליות
ייצוג דמות הערבי בקולנוע הישראלי
מתודולוגיה
ניתוח דמות הערבי בסרט "ערבים רוקדים-זהות שאולה"
דמות הערבי על הרקע החברתי-פוליטי
מערכות היחסים של איאד עם הדמויות השונות
מערכת היחסים של איאד עם בני משפחתו
מערכת היחסים של איאד עם משפחת אברהמי
"אהבה אסורה"- מערכת היחסים של איאד עם נעמי
ניתוח דמות הערבי בסרט "עג'מי"
דמות הערבי על הרקע החברתי-פוליטי
מערכת היחסים של ערביי ישראל עם היהודים
סטריאוטיפיזציה ושבירתה
דיון וסיכום
רשימת מקורות
