דמות הגיבור בתרבות האמריקאית, נחשבת לאחד המרכיבים המשמעותיים (ארכיטיפ) בחקר הספרות והטקסט, אשר עוסק בדמות אשר משקפת ומנציחה ערכים, נורמות ודרכי התנהגות המקובלות בחברה, ועל כן מייצג אותה באופן מושלם. הנטייה של הגיבור להוות סמל כריזמטי (לרוב גברי), המציג תכונות של אומץ לב וגבורה, וכך סוחף אחריו את הקוראים (או הצופים) (Garcia, 2016). דמות האנטי-גיבור, לעומת זאת, הינה דמות הפוכה מזו של הגיבור. כמו הגיבור, גם דמות האנטי-גיבור מהווה את הדמות הראשית של סיפור או טקסט, אך דמות זו נתפסת ומוצגת כמגוחכת, ובעיקר פסיבית. כלומר, חסרת שליטה במצבה, אשר מתמודדת עם מציאות אבסורדית ומצבים בלתי אפשריים (Kjeldgaard-Christiansen, 2017). דמות האנטי-גיבור, הפכה לסוגה ספרותית פופולארית, מכיוון שבניגוד לדמות הגיבור, דמות האנטי גיבור מציבה מראה מדויקת וריאליסטית יותר של החברה ושל האדם הממוצע (Vaage, 2015).
דמות הגיבור כמו גם דמות האנטי-גיבור, כמו טקסטים תרבותיים בכלל, הפכו במסגרת אסכולת תקשורת ההמונים, לכלי בעל חשיבות עצומה להבנת החברה וניתוח האופן שבו יצרני תוכן כמו גם הציבור עצמו, מייצר ייצוגים של המציאות ושל המציאות החברתית, אשר מהם ניתן ללמוד על הערכים והנורמות הקיימות בחברה נתונה, כמו גם השינויים החברתיים המתרחשים בה, נוכח רוח התקופה והתפתחותה (Liddy-Judge, 2013). הדבר נכון במיוחד, בכל הקשור לתרבות האמריקאית, אשר ידועה זה כבר משחר התרבות הפוסט-מודרנית-אורבנית, כתרבות ׳מתפשטת׳. כלומר, כזו אשר כחלק מהווייתה, מצד אחד, כוללת מאפיינים של ׳שעתוק׳.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 החברה והתרבות האמריקאית
2.2 תיאוריות של תרבות בתקשורת המונים
2.3 ייצוג הגיבור והאנטי גיבור
3. שיטות מחקר
3.1 שאלת המחקר
3.2 כלי המחקר
3.3 שדה המחקר
4. ממצאים
4.1 סצנה 1+2: חתירה לסוכנות ושליטה במציאות חברתית מקפחת
4.2 סצנה 3+4: הכרה ומוניטין בקהילה האמריקאית
4.3 סצנה 5+6: פסיביות וחוסר אונים כסמל לזהות קרועה
4.4 סצנה 7+8: הגדרה מחדש של חלוקת התפקידים המגדרית
4.5 סצנה 9+10: האין-מסע של האנטי-גיבור
5. דיון וסיכום
5.1 האנטי גיבור כמשל חברתי
5.2 מוסר ככלי תרבותי
5.3 סיכום
6. מקורות
