עבודת מחקר זו תדון בייצוגים של כפר לעומת ייצוגים של עיר, באמצעות הסרטים לא פה לא שם, בבימויה של מייסלון חמוד, ו-פארדיס גן עדן האבוד, של אבתיסאם מראענה. עבודת מחקר זו תתמקד בניתוחם של שני סרטים השונים זה מזה במאפייניהם, בזמן יצירתם, והמסרים אותם הם מבקשים להעביר. עם זאת, בבחינה של מספר מובחן של ייצוגים המוצגים בשני סרטים אלו, ניתן ללמוד רבות על החוויה הקולקטיבית והאינדיבידואלית של המציאות הפלסטינית.
מטרת עבודה זו להציג, לנתח ולדון במספר מצומצם של ייצוגיים. הראשון, מושג "הכפר" במציאות ובתרבות הפלסטינית. ההפרדה המוצגת בסרטים נבחרים בין כפר לעיר, בין האורבני לכפרי, בין אז לעכשיו, ובעיקר, במעבר בין העיר והכפר, והאופן שבו מעבר זה הפך לחלק אינטגרלי מההוויה והמציאות הפלסטינית. ההפרדה לשניים שונים זו אינה רק מיוצגת בחייהם וביום יום של הדמויות, אלא היא גם מייצגת זהות כפולה, או נכון יותר לומר, היברידית, במיוחד בקרב הפלסטיניים ערביי ישראל. אלו, באמצעות סיפורים, מיתוסים וקנאה דתית ותרבותית גיבשו את זהותם. אשר זו סותרת את הזהות העירונית, הפתוחה והמודרנית המוצעת מחוץ לכפר (שנהב, 2007).
עבור הערבים הישראלים הנטמעים בתרבות הישראלית נאלצים לעמוד בפני בחירה אז להיום, עיר לכפר. זו מהווה גם בחירה מגדרית שכן ערכי הכפר קובעים תלות וכנעה לגבר, תוך שמירה על חוקים נוקשים של צניעות ותפקיד מגדרי ומחמיר בבית הכפרי (Khader, 2008).
1. מבוא
2. רקע תיאורטי
2.1 ייצוגו של גן העדן האבוד
2.2 זהות פלסטינית כפרית עירונית
2.3 זהות מגדרית פלסטינית
3. חמקמקותם של מרחבים בטוחים: ניתוח הסרט ׳לא פה לא שם׳
3.1 תקציר הסרט
3.2 ניתוח הסצנות
4. הכפר כחלק בלתי נפרד מהעבר: ניתוח הסרט ׳פורידיס – גן עדן אבוד׳
4.1 תקציר הסרט
4.2 ניתוח הסצנות
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
6.1 מקורות עבריים
6.2 מקורות לועזיים
6.3 מקורות לא אקדמיים
6.4 פילמוגרפיה
