עבודה זו תבחן את המקרה הטיפולי של גאולה, תוך דיון בתכנים ובתהליכים המרכזיים המתרחשים בטיפול, כאשר חרדת נטישה הינה מניע מרכזי בהתנהגותה של גאולה. בהקשר למקרה הבוחן שמציגה גאולה, אדון במונחים מתיאוריית ההתקשרות של בולבי, הטוענת כי הצורך להתקשרות עם דמות טיפולית המספקת קירבה והגנה הוא צורך טבוע, ראשוני ופנימי אצל התינוק.
גאולה היא אישה בת ___, דיירת בדיור מוגן. הרקע ההיסטורי של גאולה מצביע על הימנעות מהתעסקות בפרטי או בסיפור ילדותה. בעוד שפירטה רבות ובאריכות על שלבי חייה השונים, נמנעה גאולה מאזכור ילדותה או חייה המוקדמים, וסיפורה מתחיל למעשה בצבא. הסיבה בגינה פנתה גאולה לטיפול הינה ____________. פגישות הטיפול עם גאולה התרחשו ב______, בהן טיפלתי בשיטת _______. במהלך הטיפול _______________. תמה ששבה והופיעה ברבים מהתכנים אותם מעלה גאולה קשורה בחרדת נטישה, בין אם כרגש מובהק וניכר; ובין אם הוא עולה בדבריה באופנים עקיפים ומשתמע ממעשיה ומהתנהגותה.
חרדת הנטישה הינה הפרעה הנמצאת במדריך הVI-DSM (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 5th Ed). האבחנה הוקצתה לאנשים הסובלים מפחד או חרדה חזקים מהיפרדות מאנשים שהם חשים בהם קשר חזק. האבחנה ניתנת כאשר המצוקה הקשורה לפרידה הינה חריגה, ממושכת וחמורה. מדריכי הDSM שקדמו לגירסה החמישית הגדירו ילדים ככאלה שיכולים לקבל אבחנה זו, אך בגרסה החמישית של המדריך האבחנה אינה מוגבלת לילדים בלבד. האבחנה מתייחסת לצורך להישאר בסמיכות לאדם קרוב או לגורם מטפל, כאשר הפרעה זו עלולה להקשות על ילדים ללכת לבית הספר, לשהות בבתים של חברים או להיות בחדר לבד, ואילו אצל מבוגרים זה יכול להתבטא בקשיים בפעילויות התפתחותיות רגילות כמו התרחקות או יציאה מהבית, חתונה או קיום של חיים עצמאיים.