שאלה 1
1.א. ההפרעה של הילה היא דיכאון קשה, כך לפי הקריטריונים ב-DSM-V: א. יותר משבועיים היא סובלת מיותר מ-5 מהסימפטומים המצוינים: (1) ירידה ביכולת להתרכז וקושי בקבלת החלטות, (2) מחשבות חוזרות ונשנות על מוות, (3) אובדן בולט של הנאה ועניין בפעילויות אהובות, (4) עייפות יחד עם אובדן אנרגיה, (5) תחושה שאין ערך לחייה, (6) מצב רוח דכאוני – מרגישה חוסר טעם לחיים ושדברים לא ישתנו לטובה; ב. תסמינים אלו מהווים עבורה החמרה של מצבה הקליני; ו- ג. לא ניתן לייחס אפיזודה זו לתרופות SSRI שנוטלת שאמורות דווקא להפחית תסמיני דיכאון.
שאלה 2
2.א. בכך שהעו"ס חשבה שנועם מזייף את מחלותיו לצרכיו האישיים, שללה הפרעה מסוג תסמינים סומטיים, שבה אדם משוכנע שבאמת יש לו תסמינים גופניים כרוניים ואינו מזייף תלונותיו.
2.ב. לנועם יש הפרעה בדויה, כך לפי הקריטריונים של DSM-V: (1) זיוף תסמינים: טוען שמרגיש כאבים עזים באיברים פנימיים אבל אין עדות רפואית לכך; (2) מציג עצמו לזולת כחולה: טוען בפני בטח"ל, העו"סית ורופאים שיש לו מחלה נדירה;
שאלה 3
3.א. מיקה סובלת מהפרעת אכילה בולמוסית, להלן לפי הקריטריונים של DSM-V: א(1) אפיזודות חוזרות של אכילה בולמוסית מזה שנים; א(2) לא מצליחה לשלוט בכמות האוכל בעת הבולמוס; ב. עונה על 4 מאפייני אפיזודות אכילה: (1) אוכלת מהר בצורה חריגה עוד בנסיעה מהחנות לבית, (2) אוכלת אף שיש לה כאבי בטן מרוב אוכל, (3) אוכלת שלא מתוך רעב אלא לנחמה, (4) כועסת על עצמה בגלל התקפי הזלילה; ג. האכילה הבולמוסית מעוררת בה מצוקה רגשית; ד. מזה זמן רב אוכלת בבולמוס לפחות פעם בשבוע; ה. היא לא מנסה לפצות על כך, למשל לא לוקחת משלשלים.
