1. עמדה היא הנטייה הפסיכולוגית להעריך אובייקטים כחיוביים או כשליליים. פטי וקסיופו הבחינו כי כאשר אנו רוצים לשנות עמדות באמצעות שכנוע, יש להתאים את השכנוע למסלול העיבוד הקוגניטיבי של העמדה. לפי עקרונות המודל הדו מסלולי שפיתחו, ישנם שני מסלולי שכנוע מרכזים הנובעים משני מסלולים קוגניטיביים שונים בגיבוש העמדה: מסלול מרכזי בו יש תהליכי עיבוד המערבים מחשבה מעמיקה הנובעים מיכולות קוגניטיביות וממוטיבציה לאסוף מידע רלוונטי לאובייקט העמדה. לעומתו, מסלול עיבוד היקפי הוא מסלול בו תהליכי העיבוד מערבים מחשבה אסוציאטיבית לא מעמיקה וכן איסוף מידע שאינו בהכרח רלוונטי לעמדה, לרוב בשל חוסר מוטיבציה להעמיק.
2. התיאוריה הדו שלבית לסטריאוטיפים יוצאת מתוך הגישה הקוגניטיבית לפיה סטריאוטיפים הם מבנים קוגניטיביים שאנשים משתמשים בהם כדי להבין יותר בקלות את העולם החברתי באמצעות יצירת סכמות- קטגוריות על הסביבה. על פי תאוריה זו יש שני שלבים בחשיבה הסטריאוטיפית: תחילה הסטראוטיפ מתעורר באופן אוטומטי ומפעיל סכמות, ובשלב השני המוגדר כשלב התיקון, ניתן לעכב אותם. לדוגמה, אם אראה רווקה מבוגרת יתכן שמיד יצוצו כל הסטראוטיפים על נשים רווקות בגיל מאוחר. בשלב השני אם יש מוטיבציה ויכולת, יתכן ויהיה תיקון וחשיבה מעמיקה שאין זה נכון להכליל ולתת תוויות לקבוצות שלמות.
3. הקלה חברתית או האצה חברתית מתארת את ההשפעה של נוכחות אחרים על ביצוע משימה. חוקרים בחנו האם ההשפעה של האחרים מקלה על ביצוע משימות או מקשה על ביצוע משימות וקיבלו ממצאים סותרים. לדוגמה פעם אחת נמצא ששחקני כדור סל קולעים ומראים ביצועים טובים יותר בנוכחות קהל במגרש, ומחקר אחר דווקא מצא שהביצוע שלהם טוב יותר ללא קהל. ההסבר המרכזי לתופעה הוא של זאינוק שהציע מודל לפיו כאשר אדם מבצע משימה בנוכחות אדם אחר, הזולת גורם לו לעוררות פיזיולוגית כתגובה טבעית ואוטומטית של הילחם או ברח. בעקבות זאת הביצוע משתנה בהתאם לטיב המשימה.
