חלק א'
2) א. קבוצת השווים מהווה תפקיד משמעותי יותר במהלך תקופת הילדות התיכונה (גיל 6-12) ולכן נשאלת השאלה כיצד הילדים לומדים לווסת את היחסים החברתיים שלהם בהעדר נוכחות מבוגר. המנגנון הפסיכולוגי המדויק, שעומד בבסיס התפתחות זו אינו ידוע בוודאות, עם זאת נמצא למשחק יש תפקיד חשוב בהתפתחות זו. ילדים בגיל הילדות המוקדמת, כמו בגלאים מוקדמים יותר, נוטים לשחק במשחק תפקידים דמיוני, בו כל ילד בדמיון סיטואציה. אך, בגיל הילדות התיכונה הילדים מתנסים במשחק מסוג חדש, שהינו משחק שמבוסס על חוקים. בגילאים מוקדמים יותר הילדים מצייתים לחוקי החברה האימפליסיטיים, אלא שעתה מדובר בחוקים מוצהרים. בגיל 7-8 החוקים הופכים להיות משמעותיים במשחקים רבים. הם שקובעים כיצד יש לשחק ומה מותר ומה אסור לעשות בעת משחק. בשעה שבמשחק הדמיוני בגיל צעיר יותר החוקים יכולים להשתנות, יש להיות עקביים באשר לחוקים לאורך זמן כאשר מדובר בילדי הילדות התיכונה. כל מי שמשנה את החוקים ללא הסכמה משותפת הוא "רמאי".
חלק ב' - 8 שאלות. לדוגמא:
שאלה 1:
כאשר אנו תופסים משהו חדש בסביבתנו, תשומת לבנו נוטה להתמקד בו. בכדי לבחון את יכולת השימור של ילדים ניתן להשתמש במתודיקת הפרת ציפיה (Baukkargeon). כאשר התינוק מביט בדבר מה צפוי משך הזמן שימקד את המבט באותו אירוע יהיה קצר בהרבה מזה שימקד את המבט באירוע שאינו צפוי. אשר על כן נערך ניסוי ובו נתנו לילדים לצפות בקרון נוסע על המסילה כאשר הוא עובר בדרכו מהפתח אל נקודת המוצא מאחורי מסך. בשלב הבא הציבו קוביה על גבי המסילה אשר אמורה לעכב את תנועת הקרון על גבי המסילה.
שאלה 3:
מחקרים רבים מראים שבמזגם של תאומים מונוזיגוטיים יש התאמה או דמיון רבים יותר מאשר במזגם של תאומים דיזיגוטיים. מאחר שתאומים מונוזיגוטיים זהים גנטית, שכן התפתחו מאותה הביצית המופרה, לעומת תאומים דיזיגוטיים שהינם פרי של שתי ביציות מופרות והינם כמו שני אחים שאינם תאומים, טוען מחקר זה שיש למזג מרכיב גנטי. אך, דמיון במזג אצל דיזיגוטים נדיר, למרות שגם אצלם יש דמיון גנטי (50%). ייתכן שהדמיון במזג בקרב מונוזיגוטים אינו נובע מגורמים גנטיים, אלא מטיפול דומה.
