חלק א'
1. התדיינות אבחנתית: ניתן לראות כי בחודשים האחרונים רחלי מפגינה את התסמינים הבאים של דיכאון מז'ורי: (1) מצב רוח ירוד במהלך רוב היום –חשה עצובה, מותשת, מודאגת, ממורמרת, ריקנית ושחוקה כל היום. (2) אנהדוניה – רחלי איבדה את העניין וההנאה בפעילויות שאהבה לעשות, כמו לדבר עם חברות, להיפגש עם חברות, ואפילו לעבוד. (3) נדודי שינה – רחלי מתארת כי היא מתקשה להירדם בלילות בגלל שמציקות לה מחשבות לגבי גורל משפחתה המוטל על כתפיה מבחינה כלכלית בעקבות משבר הקורונה. (4) עייפות וחוסר אנרגיה – רחלי מדווחת כי היא מרגישה עייפה, כמעט זקנה, מותשת, אין לה כוח אפילו להחליף מכנסיים. (5) תחושת חוסר ערך – מרגישה שהיא אפילו לא מעניינת מספיק בשביל להיות מושא לטיפול, מרגישה שהיא דורכת במקום בזמן שכולם מתקדמים.
חלק ב'
1. א. חרדה חברתית: וובה הוא מהנדס בן 32, גר עם בת זוגו. הוא עלה לישראל עם אימו בגיל 5 לאחר שהתגרשה מאביו. לוובה יש מינקותו צלקת משפה שסועה, צלקת שהיוותה מקור לבריונות כלפיו בביה"ס, יחד עם היותו עולה חדש. לוובה קשר טוב עם אימו אשר היא גם ביישנית ונמנעת מחיי חברה, כך שלא ביקרו הרבה אנשים בבית בילדותו. וובה היה בסדר עם זה, כי תמיד היה ילד מופנם.
