בשנים האחרונות החלו לשים דגש רב יותר על ראיית האדם כמכלול המורכב ממגוון יכולות ותכונות. על כן, החלו לעשות שימוש מועט יותר במונח פיגור שכלי ועברו להתייחס לאוכלוסייה זו במונחים כגון עיכוב קוגניטיבי, מגבלה קוגניטיבית וכדומה. באמצעות מונחים אלו מתוארים מצבים בהם הפרט סובל מהתפתחות מעוכבת או לא שלמה של היכולת הקוגניטיבית. בנוסף, מונחים אלו מתארים מגבלות בפיתוח כישורים בהתאם לרמה ההתפתחותית הכרונולוגית. כל אלו משפיעים על רמת האינטליגנציה של אותו אדם, על תפקודו היומיומי ועל כישוריו הקוגניטיביים, הלשוניים, המוטורים והחברתיים Ke & Liu, 2014)).
עבודה זו מתארת את תחום המגבלה הקוגניטיבית. הספרות המקצועית דנה במספר סוגיות מרכזיות הנוגעות לתחום זה כגון: מהי מגבלה קוגניטיבית (מהותה והגדרתה), כיצד ניתן לסווג את הלוקים בה ודרכי אבחון, מהם הגורמים לעיכוב הקוגניטיבי, מהם גורמי הסיכון וכיצד הם באים לידי ביטוי (תסמינים). בסיום נתאר את דרכי טיפול והתמודדות עם העיכוב הקוגניטיבי הכוללים: חינוך, מטפלים מקצועיים (פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק וכדומה) וכן מניעה. מגוון נושאים אלו יידונו בפירוט בעבודה זו. תחילה נדון בנושא באופן כללי וכן נתמקד יותר באלו המסווגים כבעלי פיגור קל עד בינוני אשר מהווים את מרבית האוכלוסייה המאובחנת ( Ke & Liu, 2014).
ילדים המאובחנים כבעלי עיכוב קוגניטיבי מתאפיינים בתפקוד אינטלקטואלי נמוך ואינם ממשים מיומנויות למידה, תקשורת וסוציאליזציה. במהלך השנים סיווגו ילדים אלו לארבע רמות שונות של תפקוד אשר נקבעו באמצעות מבחני אינטליגנציה.
מבוא
סיווג ואבחון
תסמינים
גורמים
דרכי טיפול והתמודדות / מניעה
ביבליוגרפיה
