עקרון שותפות בהורות
Brown, G. L., Mangelsdorf, S. C., & Neff, C. (2012). Father involvement, paternal sensitivity, and father− child attachment security in the first 3 years. Journal of Family Psychology, 26(3), 421- 430.
מטרת המאמר: להעמיק את ההבנה בנוגע ליחסי ההתקשרות בין אב לתינוק ולבחון את הקשר בין התנהגויות הוריות (מעורבות ורגישות הורית) להתקשרות בטוחה של התינוק לאב בגילאים 13 חודשים ושלוש שנים.
תפיסה תיאורטית: התפתחות התקשרות בטוחה של התינוק כלפי אביו, הינה חשובה באותה מידה כמו התפתחות ההתקשרות הבטוחה של התינוק לאימו. עם זאת, רק בשנים האחרונות החלה הספרות המחקרית לגלות עניין בתהליכי ההתקשרות לאבות ונדמה כי עדיין קיים פער בידוע כיום לגבי תהליכי התקשרות אלו. המחקר הנוכחי למעשה שואף לגשר על הפער הקיים בספרות ולבחון האם מעורבות ורגישות הורית הינם מאפיינים נחוצים להתפתחות של התקשרות בטוחה לאבות, כפי שהם מהווים מאפיינים נחוצים בתהליך ההתקשרות לאימהות. כמו כן, המחקר מעלה על נס את תפקידו וחשיבותו של האב בחיי הילדה ובוחן האם יחסים חיוביים בין האב לתינוק, עשויים להוות מנבא משמעותי לרווחה הנפשית של הילדה בפרט ושל כלל המשפחה בכלל.
עיקרון מנהיגות הומאנית
Omer, H., Steinmetz, S. G., Carthy, T., & Von Schlippe, A. (2013). The anchoring function: Parental authority and the parent‐child bond. Family process, 52(2), 193-206.
מטרת המאמר: להדגיש כיצד יישום של רעיון העוגן ההורי מסייע בהתפתחות התקשרות בטוחה של הילד להורה, תוך גילוי סמכות הורית יציבה ולגטימית.
תפיסה תיאורטית: סמכות הורית יכולה להתקיים גם בהקשר חיובי, והיא לא בהכרח מתבטאת רק באופן שלילי, כפי שנהוג להציע בספרות. מחקר זה מבקש להציג את העוגן ההורי כביטוי לסמכות הורית חיובית המהווה משתנה מהותי בהתפתחות התקשרות בטוחה בין הילד להורה. למעשה המחקר מציע הקשר חדש בין שני מודלים מקובלים בספרות: סגנון הורות והתקשרות. כמו כן, תפקיד העוגן ההורי מתחיל קודם כל כשההורים מהווים עוגן לעצמם. רק לאחר שההורים החזירו לעצמם את היציבות ואת השליטה, הם יכולים להוות עוגן לילדם, ולעזור לו להתמודד עם הקשיים.
עיקרון אהבה ללא תנאי
Assor, A., & Tal, K. (2012). When parents’ affection depends on child’s achievement: Parental conditional positive regard, self-aggrandizement, shame and coping in adolescents. Journal of adolescence, 35(2), 249-260.
מטרת המאמר: הבנת ההשלכות הרגשיות שיש להתנהגויות הוריות על ילדיהם, בפרט כאשר ההורים מביעים חיבה לילד כתלות בהצלחתו.
תפיסה תיאורטית: מתבגרים אשר חווים הבעת חיבה מהוריהם כתנאי להצלחתם והישיגיהם הגבוהים, עלולים לפתח הערכה עצמית נמוכה ודרכי התמודדות לא אופטימליות. למעשה, חיבה הורית מותנית בהצלחה עשויה להוביל לתחושות של האדרה- עצמית בעקבות הצלחה, אך פגיעה בערך העצמי ותחושת בושה בעקבות כישלון, אשר אלו עשויים לגרום לילד להשקיע יתר על המידה ובאופן כפייתי בלימודים.
