סטייה - אב טיפוס של מנהיגות וכריזמה: לפי תיאוריה שהגה נויברגר ניתן לזהות מספר אבות טיפוס של מנהיגים: האב (כריזמה הורית), הגיבור (כריזמה הרואית) והמושיע (כריזמה מיסיונרית), ואף סטירר הוסיף עוד אבטיפוס: המלך. מסגרת תיאורטית זו, הולמת את החברה הפטריארכית בה אנו חיים. בחברה זו האב נתפס כ"ארכיטיפ של יוצר, מחולל ואדון אבסולוטי" (עמ' 241, פסקה 2). הוא נתפס בתור אדם נעלה, חזק, יציב, תלוי ואמין. הגיבור נתפס כ"מה שהאב היה פעם – גיבור שהוכיח את תעוזתו בקרבות, יציב, בודד, מביס את כל אויביו בסיוע כוחות על, נערץ, מוערך, בן אל-מוות, לא ניתן לכניעה, אך מבין את החלום הקולקטיבי לכוח והכוונה עצמית, יכול להסתדר לבד ולספק את צרכיו לעצמו, חזק" (עמ' 241, פסקה 2). המושיע נתפס כ"ממציאן, מחולל קסמים שמשפרים את החיים, מהפנט את הקהל, שובר את כוח רצון הקהל, והופכם לכנועים". אבטיפוס מסוג "מלך" נתפס בתור "אדם פיקח, זקן, שמגלם עיקרון רוחני, שבו יש תובנה עמוקה וחוכמה" (עמ' 242, פסקה 1). מטפורת המלך לרוב מתארת "מנהיג מאופק חברתית אך מפואר ברוחו, שקט, מורכב, מופנם" – ההפך הגמור מאנשים חברתיים ודרמטיים (עמ' 242, פסקה 2).
ארבעת אבות הטיפוס שנמנו לעיל ניתנים להבנה בתור "ארבע קטגוריות-על מיתולוגיות אשר קובעות מספר צורות של מנהיגות שקיימות", ומתארות "כיצד המנהיגות הופכת לסמלית ומשמעותית", בצורה מופנמת או דרמטית.
