במאמר זה, מבקש הכותב לעמוד על תופעה אותה הוא מכנה MISREPRESENTATION (מצג שווא או הצגה מסולפת של דברים) המתקיימת לטענתו באינטראקציה בין אנשים במהלך שיחות או דינמיקות חברתיות בהן מועבר מסר ורבאלי.
לשם ביסוס טענתו- כי התופעה הנה רחבה עד כדי שכיחותה בכל שיחה, הוא מנתח את משמעות המושג ואת האופן בו מצגי שווא באים לידי ביטוי במהלך שיחות. לשם כך, הכותב בונה את טיעונו מתודולוגית לאורך המאמר באופן בו הוא מציג את נושא התופעה באופן כללי ומגדיר אותה. בהמשך הוא מפרט בתת פרקים נפרדים סוגים שונים של מצגי שווא, את המקור למידע מוטעה וכן את הדרך בה מידע מוטעה זה נמסר לצד השומע בשיחה.
לבסוף, מתייחס כותב המאמר לא רק לתוכן המידע, אלא גם לאופן בו הוא מועבר בצורה שאיננה מפורשת, אלא יותר משתמעת. המאמר נחתם בהצגת נושא הצגת שקרים במהלך שיחה או העברת מידע ובבחינת מספר סיטואציות בהן מועברים מסרים כאלו באופן שכיח.
מספר מושגי יסוד אשר חוזרים במהלך המאמר הנם נושא הכוונה מראש של הדובר לגבי המסר אותו הוא מעביר- האם כוונתו להוליך שולל את השומע או שהעניין נעשה ללא כוונת זדון. יתרה מכך, ישנה השתדלות מצדו של הכותב להימנע משיפוט מוסרי של העברת מידע שגוי- בעיקר בחלק הדן בשקר. על כך יורחב בהמשך. יש לציין כי הכותב מביא דוגמאות רבות המסייעות לקורא ההדיוט לרדת לעומק כוונת הכותב, וכן כי עיקר המקורות עליהם נסמך הכותב- דנים בנושא השקר.
