מנטליזציה היא צורת חשיבה אנושית המאפשרת לנו לדמיין ולהעריך את הפעילות הרגשית האנושית ומצבי-נפש שונים, של עצמנו ושל אחרים, במונחים של רצונות, צרכים, מטרות, רגשות ועוד (Fongay, 1989). עוד טוען פונגיי, יחד עם החוקרים אלן ובטמן, שמנטליזציה היא בעצם נסיונות הגעה להבנה של מצבים נפשיים אלו במהלך טיפול מסוים (Allen et al. 2008).
ניתן לומר אולי כי בכל סוגי הטיפולים קיים תהליך מסוים של מנטליזציה, אך בשונה מטיפולים אחרים, בטיפול מבוסס-מנטליזציה מושם דגש על התהליכים הרגשיים שעבר המטופל בעבר, ועובר כיום. טיפול זה הושם לראשונה על מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית, ופותח ע"י הפסיכואנליטיקאי הבריטי פיטר פונגי (Allen & Fonagy, 2006).
על-פי פונגי, מנטליזציה מתרחשת עוד בילדות המוקדמת, כאשר נוצרות סטיות קלות בהתפתחות הנורמלית, שלרוב גורמות להפרעות פסיכופתולוגיות בבגרות ועלולות להוביל להפרעת אישיות גבולית. (Choi-Kain, L. W., 2008 & (Gunderson, J. G..
בתחום האישי, מנטליזציה (או תפקוד רפלקטיבי, RF), מתרחשת כאשר יש את האמצעים לגלות חוויה סובייקטיבית, ומאפשר העמקה והרחבה של הידע העצמי מבחינת תחושות, רגשות, מחשבות, אמונות ורצונות. לאחרונה, חוקרים שונים מצאו כי תהליך הורי של מנטליזציה מתרחש כאשר להורה יש יכולת לשקף את החוויות של הילד, על רקע ניסיונו הקודם כהורה (Slade, 2005).
שורשיו של טיפול מבוסס מנטליזציה (Mentalization Based treatment, MBT), נעוצים בעקרונות קוגניטיביים ונירו-פסיכולוגיים (Bateman & Fonagy, 2016), ובתיאורית ההיקשרות הראשונית, שפותחה על-ידי החוקרים בולבי (Bowlby,1982), ואינסוורת' (Ainsworth, 1989) בשנות ה-80'.
תקציר
מבוא
שיטת המחקר
ממצאי המחקר
דיון וסיכום
נספחים
ביבליוגרפיה
