באפריל 2021 העלה את עצמו באש מול משרד הביטחון, איציק סעידיאן, חייל משוחרר שסבל מפוסט טראומה והתייאש מהיעדר תמיכת המוסדות לסייע לו להתמודד עם ההפרעה. זה אינו מקרה בודד. ב 2012 הציתו את עצמם שני חיילים משוחררים הלומי קרב ומעדות 'פורום עזר כנגדו' (2018) עולה שהיקף הלומי הקרב בישראל גדל עם השנים, מערך התמיכה בהם אינו הולם את ההיקף ואיכות הטיפול וגדל מספר הלומי הקרב הנואשים הפוגעים בעצמם ובסביבתם.
מדינת ישראל נמצאת במצב של איום ביטחוני רצוף מאז הקמתה. מלחמות, מבצעים, אינתיפאדות, אירועים וטרור. חיילים המתגייסים לצה"ל מודעים לסיכון אפשרי לחייהם ומצפים שצה"ל - שלוקח אחריות על גופם, נפשם וחייהם למשך כשלוש שנים - ימשיך לקחת אחריות, אם נפגעו במהלך השירות, גם לאחר שישתחררו מהשירות. משרד הביטחון מצהיר מאז 2008 על רפורמה בטיפול בהלומי הקרב אבל עדיין אין רפורמה.
הבעיה העולה המדברים היא הפער בין הרטוריקה של משרד הביטחון לקדם רפורמה לבין המציאות עמה חיים הלומי הקרב, שבהעדר הכרה וטיפול הולם, סובלים וגורמים סבל לסביבתם.
שאלת המחקר שלנו היא: כיצד מתמודדים הלומי קרב בישראל עם פוסט טראומה?
בחנו את השאלה על ידי מחקר איכותני, בו ראיינו ארבעה לוחמים הלומי קרב בראיון עומק.
מהממצאים עולה שמוקד הטראומה היה, אצל כולם, אירוע לחימה בו נפגעו בגופם במהלך השירות הצבאי, אבל חוו את הטראומה רק לאחר השחרור מהצבא.
מבוא
סקירת ספרות
טראומה, פוסט טראומה והלם קרב
השלכות הטראומה
פוסט טראומה אצל חיילים משוחררים
התמודדות עם הלם קרב
התמודדות הצבא ומשרד הביטחון
התמודדות החברה
תמיכה חברתית
מתודולוגיה
ממצאי מחקר
דיון בממצאים וסיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
