מטרות חינוכיות:
לתאר ספרות מדעית בנוגע להפרעת אישיות נרקיסיסטית וההבנה הקיימת לגבי העברה והעברה נגדית.
להגדיר ספקטרום של מטופלים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית ואת המצב בו הם נמצאים
לאתר תגובות העברה נגדית משותפות
ידוע היטב שהפרעת אישיות נרקיסיסטית היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות הכי קשות לטיפול. הסיבה לקושי נעוצה לא מעט בדפוסים המאתגרים של העברה והעברה נגדית (העברה – ייחוס לא מודע של רגשות שהאדם מרגיש כלפי עצמו או רגשות מודחקים על אדם אחר, מטפל לדוגמא. העברה נגדית – תגובת המטפל להעברה, שיקוף התכונות שהמטופל ביטא) שמתפתחים במהלך הטיפול. עדיין, דפוסים אלה של שייכות הם ליבת הטיפול, בגלל שלמטופלים נרקיסיסטים יש קושי גדול בתחזוקת מערכות יחסים מספקות. ניתן לראות את הסביבה הקלינית כמעבדה בה המטפל יכול להתבונן בצורה בלתי אמצעית כיצד מטופל מתייחס לאחרים מחוץ לחדר הטיפול.
הצורה הכי טובה בה ניתן להסביר מהן העברה והעברה נגדית היא כיצירה מחדש באופן לא מודע של רגשות מודחקים של המטופל במהלך מערכת היחסים עם המטפל. אכן, מימד האופי באישיות משלב ניסיונות מתמשכים לממש דפוסי שייכות שקיימים בכל מקום בחיי המטופל. דרך לחץ בין אישי ב"כאן והעכשיו" שבסביבה הקלינית, מטופלים נרקיסיסטים מנסים לכפות על המטפל דרך מסוימת של תגובה והתנסות. מה שאנו קוראים לו תכונות אישיות יכול להיחשב גם כניסיון להגשים משאלות חבויות בתת מודע של המטופל בנוגע למערכות יחסים.
