הקשר בין הומור ללחץ

לאורך חיינו וכחלק בלתי נפרד מהם, אנחנו חשופים למצבים מלחיצים (עמית, רוט-שבתאי ומררי, 2006). לחץ מוגדר כמצב בו הפרט עומד מול דרישות גבוהות יותר מהמשאבים העומדים לרשותו. מדובר בתחושה שלילית או מצב נפשי שנוצר עקב איומים פנימיים או חיצוניים, ומתבטא ברגשות בלתי נעימים ושליליים (זידאן, 2016).

מצבי לחץ נמצאו כגורם פתוגני שעשוי לפגוע בבריאות הפיזית והמנטלית (שגיא ובראון-לבינסון, 2014). גירוי לחץ ממושך יכול להתיש נפשית, במיוחד אם האדם אינו מסוגל לשלוט בלחץ או להפחיתו לרמה שאיתה הוא יכול להתמודד (עמית ואחרים, 2006). מצבי לחץ עשויים אף להשפיע על מצבנו הבריאותי ולגרום למחלות כרוניות שונות אשר עשויות לפגוע באיכות חיינו (Avtgis & taber, 2006).

לאורך 30 השנים האחרונות, נמצאו ראיות מחקריות ליעילותם של משאבי התמודדות שונים כגורמים המסייעים בהפחתת תחושות מצוקה במצבי לחץ (שגיא ובראון-לבינסון, 2014). כמו כן, נמצא כי כאשר אופן ההתמודדות של הפרט עם מצב הלחץ הוא יעיל, השפעת הלחץ נעשית מותאמת או פוחתת (עמית ואחרים, 2006).

כיום, ישנה מודעות רבה להשפעתו החיובית של ההומור על התמודדות עם גורמי לחץ (Avtgis & taber, 2006). השימוש בהומור מאפשר הסתכלות על אירועי החיים מזוויות אחרות, מעודד שינוי ומאפשר ביקורת עצמית בונה (עמית ואחרים, 2006). ההומור נתפס כתורם להפחתת מתחים ולשיפור מצב הרוח, שביעות הרצון ואיכות החיים (ניסנהולץ, 2000).

מבוא

רקע תיאורטי 

לחץ

הומור

לחץ, הומור ובריאות

תיאוריות המסבירות את הקשר בין הומור ללחץ

הומור ומצבי דחק בעבודה

גוף המחקר- סקירת מחקרים

דיון

מגבלות המחקרים

המלצות למחקרים עתידיים

השלכות פרקטיות

ביבליוגרפיה