הקשר בין האזנה למוזיקה, מדיטציית מיינדפולנס ומצב רוח

ניתן לתאר מיינדפולנס כתהליך של תשומת לב ומודעות מתמשכת כלפי תחושות והתנסויות המתרחשות "ברגע הנוכחי", בשילוב עם עמדה לא שיפוטית. מיינדפולנס נחשב כאמצעי להשגת הנאה, חוכמה ומחוברות (Baer, Smith, Hopkins, Krietemeyer, & Toney, 2006) ואם הוא מתורגל כראוי זה משפר את הבריאות הנפשית והפיזית (‏ Shapiro, Carlson, Astin, & Freedman, 2006). מיידפולנס ידוע כמשפר מצבים פסיכולוגיים רבים. לדוגמא, ישנם טיפולים בהפרעות חרדה ומצבי רוח המשלבים היבטים של תרגול מיינדפולנס ומראים השפעות מיטיבות על תוצאות הטיפול (Shapiro et al., 2006).

היכולות הייחודית של מיינדפולנס, כמו למשל התבוננות, תיאור ופעולה במודעות, ללא שיפוטיות ולא תגובה נמצא קשורה לוויסות רגשי. ויסות רגשי הוא פרקטיקה שבאמצעותה אנשים ממתנים את רגשותיהם בתגובה למכשולים סביבתיים על מנת להשיג את מטרותיהם. נמצא קשר בין קשיים בוויסות רגשי לבין פסיכופתולוגיה ומצב רוח שלילי (Burton, Schmertz, Price, Masuda, & Anderson, 2013). כלומר, מיינדפולנס עשויה להשפיע על מצב הרוח באמצעות שיפור המיומנויות של בני אדם ביכולת וויסות הרגשות.

חוקרים אחרים מקשרים בין מיינדפולנס לבין אינטלגנציה רגשית, (Bar-On, 2006‏), ואשר כוללת בהירות תפיסתית לגבי מצבים רגשיים של האדם. מכיוון שמיינדפולנס כרוכה בתשומת לב יחד עם גישה מקבלת של מצבים פסיכולוגיים, חוקרים משערים שהיא קשורה לבהירות כזו (Shapiro et al., 2006).

תקציר

מבוא

שיטה

תוצאות

דיון 

ביבליוגרפיה.