שאלה 1:
הגישה האקזיסטנציאלית וכן ההומניסטית עוסקות בקיום האדם ובראיית האדם כמכלול, כישות שלמה שצריך להתייחס לכל חלקיה באופן בלתי נפרד ומשלים. לפי גישות אלו, ניתן להסיק כי האישיות של האדם מורכבת מכלל ההיבטים הביולוגיים והסביבתיים הקשורים אליו, כמו גם מחוויות שעבר במהלך חייו. כמו כן, התיאוריות גורסות כי לאדם יש בחירה חופשית ובחירותיו משפיעות על עתידו ועל מהלך החיים שלו. בהתאם לכך, האדם מציב מטרות ויעדים לעצמו ומכוון את עצמו בדרכו, לעומת תפיסות קודמות שעסקו בעיקר בדחפים הבלתי נשלטים של האדם. מאפיין נוסף לגישות אלו הוא החוויה הסובייקטיבית של אותו אדם ונקודת המבט האישית שלו על המתרחש.
שאלה 2:
כפי שציינתי בתחילת העבודה, ישנם מאפיינים משותפים בין התיאוריה האקזיסטנציאלית לבין התיאוריה ההומניסטית. יחד עם זאת, ניתן לזהות הבדלים בין התיאוריות. הגישה האקזיסטנציאלית מתארת כי האדם דוחף את עצמו, או במדויק יותר "נדחף", לפעולה ולהצבת מטרות בחייו רק בגלל שהוא נמצא בחרדה קיומית וביניהן חרדת המוות.
לעומת זאת, ההומניזם דוגל בגישה יותר חיובית ומדגיש אהבה, חום ומימוש עצמי. בנוסף, ההומניזם מתייחס לכך שללא הפרעות והשפעות שליליות מצד הורים או לחצים חברתיים אחרים, אז האדם יגיע למימוש עצמי.
שאלה 3:
האישיות שבחרתי לתאר היא שופטת בית המשפט העליון בארצות הברית, רות ביידר-גינסבורג ז"ל, אשר נפטרה לפני מספר ימים, אישה שנלחמה למען זכויות נשים ובכלל למען זכויות אדם ודמוקרטיה.
רות נולדה במשפחה יהודית בברוקלין, ניו יורק, בשנת 1933 והייתה לה אחות אחת בכורה. בילדותה, אחותה נפטרה. כבר בגיל 13 היא הייתה פעילה במחנה הקיץ היהודי בניו יורק.
