1.1 סכיזופרניה
מאז פרסום המחקר הראשון, שהדגים קיומו של ליקוי בזיכרון העבודה בקרב סכיזופרנים (Park & Holzman, 1992), מחקרי זיכרון עבודה הפכו להיות שדה מחקר מרכזי של מחקרים נוירו-קוגניטיביים בסכיזופרניה (למטה-אנליזה על ליקויי זיכרון עבודה בסכיזופרניה, ראה Lee & Park, 2005; ולמאמר סקירה בנושא ראה Park & Gooding, 2014). אף על פי כן, הסיבה לליקוי עדיין אינה מובנת במלואה. לפיכך, מטרת העבודה הנוכחית הינה לשפוך אור נוסף על הלקות בזיכרון העבודה ממנה סובלים חולי סכיזופרניה.
פירושה המילולי של המילה סכיזופרניה (schizophrenia) הינו נפש מפוצלת. בלוילר תבע את המושג סכיזופרניה בכדי לתאר את הניתוק מהמציאות שנגרם בשל חוסר ארגון של תפקודי נפש שונים ומתוך שכך שיבוש הקשר התקין שבין החשיבה והרגש (Bleuler, 1950). שכיחות ההפרעה היא כאחוז מאוכלוסיית העולם אך כמות הכסף שמושקע במחקר אודותיה וטיפולה גדולה מסך כמויות הכספים שמושקעות בכל סוגי הסרטן הידועים (Thaker & Carpenter, 2001). סכיזופרניה מאופיינת בשלושה סוגי תסמינים: חיוביים, שליליים וקוגניטיביים (American Psychiatric Association. 2013; Mueser & McGurk, 2004). התסמינים החיוביים (positive symptoms) הם התנהגויות או סימנים שמהווים תוספת לרפרטואר הטבעי של התנהגות האדם. הם כוללים הפרעות חשיבה, רעיונות שווא (דלוזיות) וחזיונות שווא (הלוצינציות). הפרעת חשיבה היא חשיבה מבולבלת ולא הגיונית והינה תסמין חשוב של סכיזופרניה. אנשים שלוקים בסכיזופרניה מתקשים בדרך כלל לארגן את החשיבה על פי סדרר הגיוני וחשוב מכך אינם מצליחים לנהל את חשיבתם כך שתוביל לידי מסקנה הגיונית, ולבסוף הם מתקשים להבחין בין מסקנות מבוססות למופרכות.