מנקודת מבטו של חוקר מדעי החברה, מגפת הקורונה (Covid-19), על שלל השלכותיה הדרמטיות והרבות, מהווה תמונה יוצאת דופן לעיוות מתמשך במציאות החברתית ובעיקר, לאופן שבו המרחבים המסורתיים, כמו המרחב הציבורי, שכעת הפך למסוכן ומרוחק, או המרחב הביתי, שכעת הפך למרחב של תעסוקה ובידוד, שינו כליל את הבנתו על החברה (Cheval et al., 2020). אחת הסוגיות המהוות זה חודשים רבים קרקע לדיון אקדמי מעמיק ועם זאת דחוף, הינו ביחס הציבור לקבלת החיסונים (Mattia et al., 2021). אמנם, מאז ומתמיד היוו החיסונים לדיון שנוי במחלוקת, אשר יצר התנגדות בקרב קבוצות קטנות בחברה, גם זו הישראלית (הראל, 2021). עם זאת, התפתחותה ותסמיניה המעורפלים של מגפת הקורונה, לצד התפתחויות יוצאות דופן של שיח קונספירטיבי ומידע כוזב (Fake news), הפכו את סוגית ההירתמות לחיסונים, לסוגיה מורכבת ויוצאת דופן, המחברת בין האישי, העוסק בסוגיות כמו הבריאות האישית או חופש הגוף, לבין החברתי, העוסק בנרטיבים כמו התגברות משותפת על מגפה או משמעויות לחופש במרחב הציבורי (Marco-Franco, Pita-Barros, Vivas-Orts, González-de-Julián & Vivas-Consuelo, 2021).
לאורך השנתיים האחרונות, ולמעשה מאז החלה המגפה, רשויות וממשלות עוסקות ללא הרף, ובאופן חסר תקדים, בשיח שלהם עם הציבור, הנדרש למגבלות היסטוריות, בדמותם של סגרים ותקופות בידוד, תוך פיתוח של תקשורת בין אישית מרוחקת וחסרת מגע (Cordero, 2021).
תקציר
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 התנהגות פרו חברתית
1.1.1 רקע תיאורטי
1.1.2 מאפיינים והגדרות של התנהגות פרו חברתית
1.1.3 חשיבותה של ההתנהגות הפרו חברתית
1.2 המודל לחיקוי
1.2.1 התפתחות חשיבותו של המודל לחיקוי
1.2.2 מאפיינים וסוגים של מודלים לחיקוי
1.3 הקשר בין מודל לחיקוי להתנהגות פרו חברתית
1.3.1 מחקרים קודמים על הקשר בין מודל לחיקוי להתנהגות פרו חברתית
1.3.2 מגפת הקורונה
1.3.3 חיסון לקורונה כהתנהגות חברתית
1.4 סיכום והשערות המחקר
2. שיטות המחקר
2.1 משתתפי המחקר
2.2 כלי המחקר
2.3 הליך המחקר
3. ממצאים
3.1 סטטיסטיקה תיאורית
3.2 סטטיסטיקה היסקית
4. דיון ומסקנות
5. מקורות
נספחים
נספח א׳: שאלון המחקר
