על פי חוקרים רבים, האופן בו אנשים רואים את עצמם ממלא תפקיד חשוב כמעט בכל היבט של חיי היומיום שלהם, כולל תופעות תופעות כגון הישג אישי, משיכה בין אישית ואפילו רווחה פיזית. יחד עם זאת, בשנים האחרונות החוקרים טוענים כי הערכה עצמית מודעת מספקת מבט לא שלם על מושג עצמי. באופן ספציפי, החוקרים טוענים כי אנשים עושים הערכות עצמיות לא מודעות, אשר גם הן משפיעות על ההתנהגות (Greenwald & Banaji, 1995).
הערכות עצמיות מרומזות או לא מודעות הן סוג של אמונה אשר ממושגות ככל הנראה בצורה הטובה ביותר כחלק מההלא מודע הקוגניטיבי או האדפטיבי (Kihlstrom, 1987). ישנם כמה הסברים לתופעה: למשל, חוקרים משערים כי הערכות מרומזות מורכבות מאמונות שהיו מודעות בשלב כלשהו אבל הפכו אוטומטיות. הערכות מרומזות אחרות עשויות להיות לא מודעות מכיוון שנוצרו טרם רכישת השפה. למרות שחוקרים מעטים מקבלים את האפשרות, יתכן גם כי הערכה עצמית מרומזת היא תוצר של תהליכים הגנתיים שלאנשים יש מעט גישה מודעת אליהם. לבסוף, הערכות מרומזות עשויות להיות תוצר של התניה קלאסית או למידה מרומזת - כלומר למידה אסוציאטיבית המתרחשת בהיעדר מודעות (Pelham, Carvallo, & Jones, 2005).
חשיבות השם הפרטי ואפקט הבעלות
חוקרים משערים כי החיבה המיוחדת של בני אדם לשמם הפרטי מבוססת על תופעה הנקראת אפקט בעלות. תופעה זו מוגדרת כנטייה של בני אדם להעריך חפצים הקשורים בעצמם באופן חיובי יותר מאשר חפצים שאינם קשורים בעצמם. לדוגמה, בדרך כלל אנשים מעדיפים חפצים אישיים על פני חפציהם של אחרים, אנשים מעדיפים את המספרים המופיעים בתאריך הלידה שלהם על פני אחרים, והם אוהבים את האותיות הכלולות בשמם יותר מאשר אותיות אחרות (Koole & Pelham, 2003) .
