האם ישנו קשר בין מידת החשדנות של האדם לבין מצבו הבריאותי?

1.    מבוא והשערות המחקר

כאשר אנחנו נתקלים בסיטואציה או מקום חדש אנחנו לעיתים נוטים לחוות מידה כלשהי של חשדנות, חשש וחרדה. החשדנות, או הנטייה לחוסר אמון ולהטלת ספק בכוונותיהם של אחרים, נמצאות בכל אדם. אולם, אנחנו נבדלים ברמות שאנחנו חווים אותן. החשדנות והחששות נמצאות על רצף, הנע בין דאגות חברתיות נורמלית ועד לאשליות פרנואידיות. פרימן ואחרים (Freeman et al. 2005) תיארו חמש רמות היררכיות של חשד: הראשונה, חששות מהערכה חברתית (למשל, פחד מדחייה). השנייה, רעיונות התייחסות (למשל, אמונה שאחרים מדברים עלינו). השלישית איום קל (למשל, אמונה שאחרים מנסים לגרום לנו למצוקה קלה). הרביעי, איום בינוני, שכוללים אמונה שאחרים יוצאים מגדרם כדי לגרום לנו לפגיעה. והחמישי והאחרון, איומים חמורים, משמע, האמונה שאחרים מנסים לפגוע משמעותית בנו בצורה פיזית, פסיכולוגית או חברתית. עוד הם טוענים, כי ככל שרמת החשדנות של אדם עולה, כך גם עולה המצוקה של אותו אדם (Freeman et al. 2005).

מכאן עולה השאלה, האם רמות גבוהות של חשדנות יכולות להזיק לבריאותו של האדם. לכן, מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק את הקשר בין מידת החשדנות של האדם לבין מצבו הבריאותי. בסקירה קצרה של מחקרים שנערכו נמצא כי חשדנות גבוהה קשורה למגוון הפרעות פסיכיאטריות וקליניות (Gershoff et al., 2010), וכי ישנו מתאם גבוה בין מידת החשדנות של האדם לבין פיתוח של פסיכוזה וסכיזופרניה (Achim et al., 2011).

1.         מבוא והשערות המחקר 

2.         מתודולוגיה  

אוכלוסיית המחקר

כלי המחקר

משתנים

הליך המחקר

3.         ממצאים 

סיכום ודיון 

מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך

רשימה ביבליוגרפית 

נספחים 

סינטקס

פלטים