אמפתיה היא אחת מאבני היסוד החברה האנושית, והיא הבסיס לקיומם של אינטראקציות חברתיות ולשרידותה. בהסתכלות רחבה ניתן לטעון, שרוב האנשים מקיימים קשר עם בן זוג רומנטי, חברים ובני משפחה, כאשר טיב היחסים תלויים במידה רבה במידת הקרבה. למרות שלעיתים נראה לנו שבני האדם מסוגלים להתנהג באופן אנוכי ולחשוב רק על טובת עצמם בלבד. קיימים מנגנונים חברתיים שונים שמטרתם היא לקדם את השרידות האנושית ולדאוג לאחרים על חשבון העצמי. למשל, העדפה חברתית, שיתוף אלטרואיסטי או הפצת מידע. האמפתיה, היא הבנת הכוונות של אחרים תוך התייחסות למצב הרגשי שהם נמצאים, והיא הכרחית בשביל קיומם של יחסים חברתיים בין בני האדם. האמפתיה מייצגת את היכולות המעצבות את הבנת בני האדם ואת התגובה הנכונה שלהן כלפי מצבים רגשיים שאחרים נמצאים בהם. מחקרים רבים בחנו את האמפתיה וכיצד היא מפעילה מנגנונים שונים, החל מהזדהות, התנהגות פרו חברתית ותהליכים קוגניטיביים (Davis, 2019; Kim and Han, 2018). בנוסף לכך, אמפתיה יכולה להשפיע על רמת הקרבה שאנו חשים כלפי אותו אדם. מכיוון שהאמפתיה כרוכה בהפעלה ובביטוי של רגשות ואף בפנייה אקטיבית לאותו אדם שסובל, למידת הקרבה, ישנה השפעה גדולה על רמת האמפתיה. אולם מה מתרחש כאשר רמת האמפתיה נובעת ממצוקה אישית, והאם יכולה להיות רמת קרבה גדולה מידי? שאלות אלו יעמדו בבסיס עבודת המחקר הנוכחית, אשר תרצה לבדוק האם יותר מידי קרבה יכולה להזיק או להשפיע על מהות מערכת היחסים שיש בין בני אדם.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 מהי אמפתיה?
2.2 אמפתיה לא הכול חיובי
2.3 קרבה
2.4 ההשפעה של אמפתיה ומצוקה על קרבה
3. שיטה
3.1 אוכלוסיית המחקר
3.2 כלי המחקר
3.3 הליך המחקר
3.4 משתני המחקר
4. ממצאים
5. דיון ומסקנות
6. רשימה ביבליוגרפית
7. נספחים
7.1 שאלון המחקר
